?פרשת ויחי - מתי יבוא משיח


 

הבעש"ט על פרשת ויחי
תורת הלוחות הראשונים
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
בית הבעל שם טוב

 

מתי יבוא משיח?
בראשית מט א-ב
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר: הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. ופירש רש"י ז"ל: ביקש לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים. וכן יהיה אז בזמן הגאולה: שכל אחד ואחד ישב על עבודתו, בהיסח הדעת, ופתאום יבא משיח":
 

גאולה כללית וגאולה פרטית
"בעניין גאולה, צריך להתפלל קודם על גלות נפשו רוחו ונשמתו אצל יצר הרע":
 

יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם
בראשית מט יד
"יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם: יש שכר שהחומר גרם, פירוש: על ידי מאכל ומשתה שהם דברי החומר - גורם זה השכר, על ידי שמעלה לגרם המעלות את הניצוץ הקדוש שהיה רובץ בין המשפתיים של חומר בשר המאכל, שהוא בין היסודות ובשפלות ועתה מוציאו לחירות – גורם בזה פדיון שבויים של נפשות יקרות":
 

מדוע אוהב אדם דבר מה ודבר אחר אינו אוהב?
"איתא בגמרא {ראש השנה דכ"ז ע"א} לגבי סוגי שופר בזמן הבית: ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיו מצופה כסף. מאי שנא התם דזהב ומאי שנא הכא דכסף? איבעית אימא: כל כינופיא דכסף הוא, דכתיב: עשה לך שתי חצוצרות כסף. ואיבעית אימא: התורה חסה על ממונן של ישראל וגו'. וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח ובהר הבית בלבד. אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה? דכתיב {תהילים צח ו}: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהֹוָ"ה. לפני המלך ה' הוא דבעיינן חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא לא, ע"כ. התורה חסה על ממונם של ישראל, ולמה כן? כי זה כלל גדול: שכל דבר שאדם לובש או אוכל או משתמש בכלי - הוא נהנה מהחיות שיש באותו הדבר. כי לולא אותו הרוחניות לא היה שום קיום לאותו דבר, ויש שם ניצוצות קדושות השייכים לשורש נשמתו. כי זה טעם שיש אדם שהוא אוהב דבר זה, ויש אדם ששונא דבר זה ואוהב דבר אחר. וכשהוא משתמש באותו כלי או אוכל מאכלים אפילו לצורך גופו - הוא מתקן ניצוצות הנפשות. כי אחר כך הוא עובד באותו כח הבא לגופו מאותו מאכל או מלבוש או שאר דברים, בזה הכח עובד לה' יתברך. נמצא שעל ידי זה הם מתוקנים. לכך פעמים יארע שכשכילה כבר לתקן כל הניצוצות שהיו באותו דבר השייכים לשורש נשמתו - אז לוקח ממנו ה' יתברך אותו הכלי, ונותן לאחר ששייכים הניצוצות שיש באותו הכלי לשורש אחר":

 

כל דבר יש בו נפש
"אוכלין בני אדם ושותין בני אדם ומשתמשין בבני אדם, היינו בניצוצי הנפש שיש באותם הדברים. לכך צריך אדם לחוש על כליו ועל כל דבר שיש לו, היינו: מצד הניצוצין שיש שם, בכדי לחוס על ניצוצותיו הקדושים":
 

צום עשרה בטבת – ממתיק הדין לקרב הגאולה ברחמים
"בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִיגָאֵל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן? בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, כִּדְאִיתָא. וּבְתִשְׁרֵי עֲתִידִין לִיגָאֵל וכו': תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. וּכְתִיב הָתָם {ישעיה כז}: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָאֵל, מְנָא לָן? דִּכְתִיב {שמות יב}: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה': לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית" {ראש השנה יא ע"א}. ידוע פלוגתת ר' אליעזר ור' יהושע אם בתשרי עתידין ליגאל אם בניסן עתידין ליגאל. וידוע כי באם תהיה הגאולה בניסן בחינת חסד - אז בודאי אין לדאוג מהחבלי משיח כי יהיה הכל בבחינת חסדים ורחמים. ואמנם יש לומר כי אפילו אם תהיה הגאולה בתשרי בחינת דין – עם כל זאת מחסדי השי"ת תתמשך ותתנוצץ מידת חסד מבחינת ניסן וננצל ברחמי השם מחבלי משיח. כי מבואר במדרש ובזוה"ק {ח"ב דף קכ ע"א} כי אף גם אם הגאולה תהיה בתשרי - עכ"ז תתחיל התנוצצות הגאולה מקודם בשישה חדשים ותהיה איתחלתא דגאולה מניסן ועל ידי זה יומתקו בחינות הדינים ויהיה הכל בחסד גמור. כמו שמצינו אשר חכמינו ז"ל גזרו להתענות בעשרה בטבת, יען שאז היתה התחלת הפורענות ר"ל, אף כי גמר החורבן היה בזמן מאוחר, עם כל זאת אזלינן בתר איתחלתא, ומכל שכן במידה טובה אשר מרובה ממידת פורענות - בודאי כי תועיל ההתחלה אשר היא בחסד להמתיק בחינת דיני דתשרי. והנה על פי סדר החדשים מגיע תשרי לאפרים - רומז למשיח בן יוסף, וניסן ליהודה - בחינת משיח בן דוד. וידוע אשר נחרץ ונגזר על משיח בן יוסף שייהרג ח"ו, והוא בחינת חבלי משיח. אמנם משיח בן דוד ביקש עליו רחמים שיחיה. כי אף אם הגאולה תהיה בתשרי הרמוז למשיח בן יוסף אשר נמשך מזה בחינת חבלי משיח – עם כל זאת יתמשך החסד מבחינת ניסן הרומז למשיח בן דוד, וימשוך חיים וחסד לבחינת תשרי בחינת משיח בן יוסף, ותהיה הגאולה ברחמים רבים. וכמו שנאמר אצל מעשה בראשית שהקדים מידת הרחמים למידת הדין. יוצא מזה כי צום עשירי בטבת בא להמתיק דיני תשרי ולמשוך החסדים של ניסן לשמור על משיח בן יוסף למען תבוא הגאולה במידת הרחמים":

 

 

מצפה לגאולה
"שמעתי מהרב דקהילתנו ששמע מרבי יוסף מקמינקע שהבעש"ט היה מצפה לעלות בסערה כמו אליהו זכור לטוב. והיה מצטער על זה בצער גדול. וסברו בני ביתו שהוא מצטער על פטירת אשתו חנה ע"ה. ושאלו אותו: כי ידעו שאין זה מידתו. והשיב, שמצטער על אלו מוחין שמוכרחים לנוח באדמה, כי הייתי מצפה לעלות בסערה השמיימה, ועכשיו שאני פלג גוף אי אפשר, ועל זה אני מצטער.

ושאל אותו מורינו רבי פינחס מקאריץ זיע"א בחג מתן תורה לפני פטירתו: מה הסימן מתי יבוא גואל צדק ונגאל?
וענה לו: ב' סימנים יהיו לך. א. "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" {משלי לא ל}: ב. "הֶבֶל הַיֹּפִי וְשֶׁקֶר הַחֵן". א. כאשר השקר ימצא חן בעיני העולם וישתלט השקר על כל העולם כולו – חכה לו. ב. כאשר כל דבר של הבל יהיה יפה בעיני העולם וישתלט ההבל על כל העולם כולו – חכה לו":

גם שמעתי מהבעש"ט ז"ל: אם לא יבוא הגואל צדק במשך ששים שנה - מוכרח אני לבוא שוב בזה העולם.

ושאלתי את רבי אהרון ממז'בוז', ואמר לי כי אמר לו הבעש"ט: בודאי יתגלגל בזה העולם, אבל לא אהיה כמו שאני עכשיו. והפירוש לא ידעו":

 

פרשת השבוע

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next

הרשמת חברים

העולם עומד במדרגות הרוממות