פרשת וארא - ייחוד אלופו של עולם



הבעש"ט על פרשת וארא
תורת הלוחות הראשונים
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
בית הבעל שם טוב



ייחוד אלופו של עולם
שמות ו ג
"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי - וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. כי אותיות אֶל מורה א, היינו: אלופו של עולם, ול יש לו שלשה קווין":

ייחוד ד"ע להשגת השגחה פרטית והרגשה בהירה
שמות ו ג
"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. כי השם ברוך הוא - הוא שמו ושמו הוא, ואינו כשאר הנבראים שהם חלוקים משמם ושמם חלוק מהם. אשר על כן לא יוצדק לומר לֹא הוֹדַעְתִּי, אלא: אני וּשְׁמִי ה' - לֹא נוֹדַעְתִּי בעצמי אליכם. כי השם הוא המדבר. ואם כן, צריך לומר לֹא נוֹדַעְתִּי. כי על ידי שמו – נודע ומגלה עצמו אל יראיו":

סגולה לשיכחה
"עניין עשר מכות לפרעה. כי השכחה נקרא פרעה, ומכת ד"ם שהוא שם מ"ה חסר א' - הוא מכה לפרעה שהיא השכחה. מה שאין כן לישראל, מכת ד"ם – היה לישראל מים, שם מ"ה - מים שאין להם סוף. וכן מכת צפרדע, היינו צפ"ר דע"ה. כי צפר לשון צפרא נהיר, ודעה הוא היפך השיכחה הנקרא פרעה. לכך היה כל זה מכה לפרעה, מה שאין כן לישראל היה צפר דעה. ועל כן מים טובים לזיכרון, ושם הזיכרון הוא שם מ"ה: יוד הא ואו ה"א, שהוא ד"ם עם אל"ף של אלופו של עולם. כי כאשר זוכר את אלופו של עולם נהפכת שכחה לזיכרון בד"ם":

סגולה לרפואה
"יש כלל גדול, כי מן המכות עצמן של מצרים נעשה רפואה לישראל. וכיצד? במכות דם היה למצרים מסוד השם אהי"ה בריבועו שהוא מספר ד"ם, כזה: א אה אהי אהי"ה. ולישראל היה מ"ה בחינת מים. מ"ה: יוד הא ואו ה"א. מי"ם: מם יוד מ"ם":

 

"אני השגתי את החולה ברוחניות"

"מעשה בחולה אחד שהתייאש ממנו דאקטער גדול יהודי, ושוב החולה לא היה יכול לדבר. ובא הבעש"ט לאותו מקום, וקראו אותו לבית החולה הנ"ל. אך ראהו ואמר לבני הבית לבשל לו מרק של בשר, ותכף יתחיל לדבר. ונתנו לו מרק לאכול וריפא אותו עד שהבריא.
שאל אותו הדאקטער: איך רפאת אותו? הרי ידעתי שנתקלקלו הגידין ואותן הגידין אי אפשר להיות להם רפואה!
אמר לו הבעש"ט: אתה השגתה את החולה בגשמיות, ואני השגתי את החולה ברוחניות. כי יש באדם רמ"ח איברים ושס"ה גידין, כנגדן יש רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. וכשאדם פוגם חס ושלום - נתקלקל האיבר או הגיד שכנגדו. וכשיעבור על הרבה מצוות לא תעשה - נתקלקלו הרבה גידים, ואין הדם נובע בהם, ואז האדם בסכנה. ואני דברתי עם הנשמה שלו שתקבל עליה תשובה, וקבלה עליה, ובזה נתקנו כל האיברים והגידין, ויכולתי לרפא אותו. ומדוע על ידי מרק בשר? כי כאשר דיברתי עם נשמתו היא היתה כבר גבוהה מן הגוף הרבה והייתי מוכרח למושכה לתוך הגוף על ידי דבר שהנפש חומדת וזוכרת מתוך הגוף, ועל ידי מרק בשר שהיה רגיל אליו נתעורר קשר הנפש עם הגוף עד שחזרה".


מחלת האישה מגינה על העיר

"בשם רבי נחום מטשארנאביל: פעם אחת היה הבעש"ט בקהילה קדושה חמעלניק, ושם היה בעל מגיה אחד ואשתו הייתה חולה. ובא הבעל מגיה להבעש"ט לבקש ממנו שיתן רפואה לאשתו, ולא רצה. ולא עוד אלא שרגז עליו ודיבר אליו דברים לא טובים. והוקשה הדבר להרב אב"ד דק"ק חמעלניק. כי אין זו הנהגתו של הבעש"ט לצעוק על נצרך לרפואה ובכלל על שום יהודי.
ולערב כשהלכו כולם, שאל הרב את הבעש"ט: מפני מה לא רצה לרפאות את האישה? והשיב כי היא צדקנית, ומחמת חולשתה מגינה היא על העיר מן הליסטים שביער, וכשיכלו הליסטים מהיער - ממילא תחזור לבריאותה.
ושאל אותו עוד: מפני מה רגז על הבעל מגיה? והשיב שראיתי ששורים עליו דינים, ובזה הרוגז בטלתי הדינים ממנו".

 

 

הילד העיוור בגלות איסטאמבול

"בעיר איסטאמבול היה איש אחד עשיר מופלג, והיה לו בן יחיד אחד מופלא, ופתאום נעשה סומא מעיניו. ובקשו מהרופאים שירפאו אותו, ואחרי כל התחבולות שעשו - לא הועילו כלום, ונתייאשו מרפואות.
בהיות הבעש"ט בקהילה קדושה איסטאמבול בדרכו לארץ הקודש, אמר לאיש שאי"ה הוא ירפאהו רפואה שלימה. ומאוד שמח לדבריו, והכניסו לביתו בכבוד גדול. וכשראתה אשת הנגיד, ותבזהו בעיניה. כי ראתה שהבעש"ט לא הלך בבגדים חשובים מפני טלטול הדרך וימים. ותכעס על בעלה ותאמר: למה הבאת אותו אלי? הלא כל הרופאים לא הועילו כלום, ומה יועיל זה בשמות! ותדבר בזלזול על השמות הקדושים. ויחרה אף הבעש"ט על שלא האמינה בכוח פעולת שמות הקדושים, ויאמר: היכן הוא הילד הסומא? הביאהו אלי וארפאהו שיראה תיכף ומיד כדרך כל האדם!
ויהי באומרו ותיפעם רוחה. כי הרוצה לשקר ירחיק עדותו, והבעש"ט אומר שבזה הרגע יראו רפואתו, ויכול להיות שיאמת דבריו. ומיד הביאו לו החולה. וילחוש באוזניו איזה דבר, ומיד ציווה להביא גמרא לפניו, וציוה לו לקרות, וקרא כדרך כל הארץ. והיה שמחה גדולה באנשי הבית.
ותיכף ומיד העביר הבעש"ט ידו על עיניו של הילד, וחזר להיות עיור כבראשונה. והיה בכיה גדולה בבית. ובקשו אותו בקידה ובהשתחוויה, ורצו ליתן לו מעות סך עצום, כי חשבו שמא זהו רצונו.
והשיב הבעש"ט: את המרשעת שליגלגת משמות הקדושים - אסור לך ליהנות מהם! כי מתחילה לא רציתי לעשות לכבודי ח"ו, או בשביל מעות, רק בשביל קידוש ה' יתברך. כעת הראתיך בעיניך גודל כוח קדושת השם, אבל את לא ראויה להינות מהם.
והלך מאיתם כך". 


הבעל שם טוב והדוקטור

"כמה שנים בפניו עד עת פטירתו שלח הצדיק הגדול והמפורסם רבי אברהם פודליסקר אחר הבעש"ט כי היה חולה גדול, ונתעכב הבעש"ט אצלו זמן רב ועסק ברפואתו. וכשראו בני הרב שאין לו פעולה, שלחו אחר דאקטער לקהילת קודש אוסטראה, ונסע לשדה לבן. וראה הבעש"ט כי נסע הדאקטער לבדוק אותו, ואמר לרבי אברהם: אני נוסע מכאן כי לכאן נוסע הדאקטער דקהילת קודש אוסטראה. ורבי אברהם לא ידע מזה, והפציר בו מאוד לבל יסע, ולן שם מחמת רוב הפצרותיו. ואמר שהדאקטער לן כעת שני פרסאות מהעיר. והדאקטער הרים מכבר ידו נגד הבעש"ט, ואמר: כשאראה את הבעש"ט - אהרוג אותו בקנה השרפה שבידי. ובבוקר זירז את עצמו הבעש"ט לנסוע משם, והרב החולה עיכבו עד שבא הדאקטער לעיר. ואמר הבעש"ט: הנה בא הדאקטער לעיר! ואמר לרבי אברהם: שלום! וישב על העגלה ונסע. וכשבא נגד אכסניא של הדאקטער, ירד מן העגלה ונכנס לבית האכסניא של הדאקטער ונתן לו שלום. ושאל אותו הדאקטער: מאין יודע הבעש"ט דאקטעריי {רפואה}? והשיב לו הבעש"ט: השם יתברך לימדני. ומיד נסע לביתו.
ובניו של הרב החולה הביאו את הדאקטער אל אביהם. וכל מה שאמר הדאקטער לעשות, אמרו לו: כבר עשה לו זאת הבעש"ט. והלך הדאקטער בפחי נפש. אז התרעם הרב החולה על בניו: מה עשיתם? אע"פ שלא היה לי רפואה הבעש"ט, מכל מקום כשנכנס אצלי הבעש"ט הייתי יודע שהשכינה באה עמו, וכשנכנס אצלי הדאקטער - נדמה שנכנס אלי גלח {כומר} אחד".

"ועוד מעשה נורא היה עימנו. ולא רציתי לכתוב גוף המעשה מטעם הכמוס אשר לי. איך שהיה הרב דק"ק ברעהין בשדה לבן אצל הרב משדה לבן בחורף והראה לו אגרת מהבעש"ט, וזה לשונו:
'בחורף הנ"ל תבוא מן הדרך ותמצא בביתך על החצר שלך רעש גדול, אנשים נשים וטף, ותתעלף מחמת פחד. וכשיעוררו אותך, אז תצווה תיכף להקיז לך דם משני גידים, ותיכף תשלח שליח מיוחד להודיע לי על דבר הרעש, אע"פ שתהילה לאל יש לי עיניים לראות מרחוק, אע"פ כן תשלח לי אגרת על ידי שליח'.
נאום ישראל בעל שם טוב
ושורש המעשה לא רציתי לגלות".
 

פרשת השבוע

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next

הרשמת חברים

הנשמה והגוף