בעש"ט על פרשת נח

 

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
בעש"ט על פרשת נח
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
בית הבעל שם טוב

 


מתי יהודי נקרא צדיק?
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: אדם נקרא צדיק בסוד {משלי י}: וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, כשיש לו תענוג גדול בעבודת ה' יתברך, וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ {איוב יט}":


סגולה להוליד ברוחניות: שמחה ותענוג
" וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ {איוב יט}. כמו בזיווג הגשמי: אינו מוליד כי אם בחשק ובשמחה - כך בזיווג הרוחני הוא הדיבור בתורה ובתפילה כשהוא בשמחה ותענוג, אז הוא מוליד. אם כן זה העוסק בתורה ובעבודת ה' יתברך לשם שמים לעשות נחת רוח לה' יתברך בלי שום תשלום שכר, אז זוכה לטעום מתיקות ועריבות ותענוג בתורה ובעבודת ה' יתברך, ועל ידי זה הוא מוליד ברוחני, כמו בזיווג כשהוא בתענוג ושמחה. מה שאין כן העוסק בתורה ובעבודת ה' שלא לשם שמים ואין לו נחת ותענוג - אינו מוליד":


סגולה לעבודת ה' בשלמות: יראה ואהבה יחדיו
"איזו עבודת ה'? כל שיש בו תענוג ושמחה בצירוף המורא, וכלשון הרמב"ן ז"ל. כי בגשמי מקום שיש יראה - אין גילה, ובמקום גילה - אין יראה. כי אם בעבודת ה' יתברך נמצא שבמקום יראה - יש אהבה, וכדברי רבינו אלגאזי ז"ל. לעבוד את ה' ביראה ובשמחה, והן תרין רעין דלא מתפרשין. ויראה בלא שמחה הוא מרה שחורה, לא יאות לצער על עבודת ה' יתברך איך לעבוד, רק תמיד יהיה בשמחה. ואפילו באותו שעה צריך גם כן לעבוד אותו יתברך":

 

 

משל האב המבקש ללמד את בנו הקטן לילך
"אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, וברש"י: נח היה צריך סעד לתומכו אבל אברהם היה מתחזק בצדקו מאליו, עכ"ל. כי מה זה שלפעמים כשהיה אדם דבוק בדבקות הבורא ויודע אינש בנפשיה שקרוב הוא אליו יתברך שמו, ובאמצע הדבקות נמצא לפעמים שהוא נפסק ורחוק מהבורא יתברך, כי גם זה יכול האדם לידע בנפשו כי הוא רחוק מהמקום ברוך הוא? ודרך משל: כשאב רוצה ללמד לבנו הקטן שיהיה יכול לילך ברגליו, מה עושה אביו? נוטל את בנו ומעמיד אותו לפניו על הארץ ומרחיב את ידיו סמוך לו כדי שלא יפול התינוק ארצה, והתינוק הולך בין שני ידי אביו. וכשיגיע התינוק סמוך אצל אביו אזי מתרחק אביו מעט מעט לאחוריו כדי שהתינוק ילך ויתקרב בכל פעם יותר, ומכוח זה יתלמד הילד לילך בטוב, כי אם לא היה אביו מתרחק בכל פעם לאחוריו - לא היה הולך התינוק רק אותו המיעוט שהיה בין המקום שהיה אביו מעמידו בתחילה למקום שהיה אביו עומד בתחילה. אבל השתא כשהולך אביו בכל פעם לאחוריו, נמצא הולך התינוק בכל פעם יותר. כך מתנהג הקדוש ברוך הוא עם בריותיו: כשאדם מתלהב בדביקות הבורא, אם לא היה מתרחק ממנו המקום ברוך הוא - לא היה דביקותו בכוח ובתמידות. אבל השתא כשמתרחק ממנו בכל פעם, הוצרך האדם להתחזק בדביקותו בכל פעם יותר ויותר, כי בכל פעם כשרואה את עצמו רחוק מאתו יתברך שמו, יצטרך להוסיף ולחדש בכל פעם דביקות יותר מדמעיקרא, ומכח זה יתייחד ויתחזק דביקותו בכל פעם יותר. שלזה רמז דוד המלך עליו השלום {תהלים מ"ח}: הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת, ופירש רש"י ז"ל: כאדם המנהיג את בנו הקטן לאט. ועל דרך זה נקרא ה' יתברך א"ל מסתתר: שכשהצדיק עובד את ה' יתברך נדמה לו שאינו עדיין בשלימות ושהוא רחוק מה' יתברך, כדי שיתקרב הצדיק יותר. וזהו: הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת, שזה ה' יתברך מסתתר, שנקרא הו"א זהו כדי שינהגנו על מות, כהדין עולמיא כדי שיתקרב בכל פעם יותר":


ייחוד להתקרב אל השי"ת בשעת ההסתר
"הו"א ינהגנו עלמות. על דרך זה נקרא ה' יתברך א"ל מסתתר. שכשהצדיק עובד את ה' יתברך נדמה לו שאינו עדיין בשלימות ושהוא רחוק מה' יתברך כדי שיתקרב הצדיק יותר. וזהו הוא ינהגנו עלמות, שזה ה' יתברך מסתתר שנקרא הו"א כדי שינהגנו עלמות כדי שיתקרב בכל פעם יותר":
 

פרשת השבוע

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next

הרשמת חברים

בכל תנועה נמצא הבורא יתברך שמו