הבעל שם טוב הק' על פרשת תולדות

 

 



בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים

הבעל שם טוב הק' על פרשת תולדות
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
בית הבעל שם טוב


סגולת התורה –
כיצד קבלו וקיימו אבותינו הק' את התורה לפני מעמד הר סיני
"עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי". בעתיד לבוא ישיגו העולם בחינות המצוה ושורש חיות המצוה האיך שהוא ממש חיות נפשו וחיות כל העולמות, כמו שכתוב {ירמיה לב}: כֹּה אָמַר יְהֹוָ"ה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. ובריתי היינו – התורה. וכמו שהשיג אברהם אבינו עליו השלום מצד עצמו כל התורה. ולא ששמר התורה מצד ציווי הקדוש ברוך הוא מחמת שהיה מצוה לו, כי עדיין לא ניתנה תורה, רק שהשיג מצד השכל שורש חיות של כל מצוה ומצוה איך שהוא חיות נפשו וצריך לעשותה להחיות נפשו כדי להידבק לחי החיים. ואז לעתיד לבוא כתיב {ישעיה יא}: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָ"ה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וזהו {ישעיה ל}: וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. וזהו {ישעיה ל}: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, פירוש: שלא יהיה מכוסה וכו', רק יהיה הכל באתגלייא וישיגו הכל אורחות חיים כמו אברהם אבינו עליו השלום שורש של כל המצוה וסודותיה, האיך הם מאירים באדם ובכל העולמות ומחיה אותם. ואי אפשר כלל להיות שלמות האדם כי אם על ידי זה":

 

עניין פתיחת קושי הפרנסה בבארות
"וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר. זה סוד כל הבארות שחפרו האבות למצוא מים שהוא התורה בבחינות עפר, היינו: במדרגות הפתוחות. שכל אחד מן האבות עשה התגלות התורה מיסוד העפר ומדרגות התחתונים על ידי תיקון מידתו של כל אחד ואחד, למצוא שם מים, בחינת באר מים חיים, שלא יכסה מיכסה יסוד העפר על המים. ואחר הסתלקות אברהם נסתמו ההתגלות ההם על ידי יסוד העפר, ששב לכסות על בחינת המים. והסתימה היתה על ידי פלשתים שהם הקליפות שחזרו וגברו, ויצחק שב וחפרן, כמו שכתוב: וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו. כי זה הוא גם כן התגלות התורה שבמעשים דאברהם ויצחק, ששם גניזת התורה גם היום, מה שתקנו ועשו התורה ההוא שבפרטות, וכל זה היה לדורות הבאים לתקנם, שאילולא האבות לא היה אפשר להשיג שום השגה ולהתקרב להשי"ת". "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת. וַיֹּאמֶר: כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהֹוָ"ה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ. באר אחרת: יראה פנימית נקרא רחובות, כי אין שם פחד הקליפות לצמצם עצמו מפניהם בצער וקטנות וייסורין שלא יינקו מן הקדושה, אלא אדרבה: כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהֹוָ"ה לָנוּ - בפנימיות היראה הנקרא רחובות, ואז: וּפָרִינוּ בָאָרֶץ לעשות פירות, להשיב רבים מעון, להעלות נפשות ולעשות אותם":

 

סגולה לפתוח שביל הפרנסה
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. ובמדרש {רבתי פס"ו סי ב}: לך בזכותך ובך הדבר תלוי. פירוש הש"ס ברכות די"ז ע"ב שיצאה בת קול: כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. דרצה לומר: בשבי"ל, דהיינו שהוא עשה צינור ושבי"ל להמשיך שפע פרנסה לכל העולם, וזהו שאמרו בשבי"ל חנינא בני. דהצדיק הוא כמו שביל וצינור הממשיך נוזלים, כן הוא על ידי מעשיו הקדושים ממשיך השפעות טובות לעולם. וכמו שהצינור אינו נהנה במה שעובר עליו - כן הצדיק אין רצונו וחפצו כי אם להשפיע לכל באי העולם. וזהו הבת קול: כל העולם ניזון בשבי"ל, פירוש: בצינור שעושה חנינא בני, והוא כמו השביל והצינור שאין חפץ בטובת עצמו ומסתפק במועט ודי לו בקב חרובין":

 

הבעש"ט ובארות הפרנסה לפני התגלותו
פעם אחת נסע רבי גרשון מקיטוב באיזה דרך, ויקחהו להבעש"ט להיות בעל עגלה. ובתוך כך ישן הרב מורנו רבי גרשון, והבעש"ט הוריד הסוסים לאגם מים מלא רפש וטיט, עד שאי אפשר היה בשום אופן להוציא משם הסוסים. והקיץ גיסו מורנו רבי גרשון, וירא כי צרתם צרה. אם ישלח אותו לכפר להביא ערלים שיוציאו הסוסים הוא ילך למקום שלבו חפץ, כי לא היה מחזיק אותו לבר דעת. וייטב בעיניו שהוא עצמו ילך להמציא אנשים, והוכרח לירד מהעגלה לרפש וטיט, והלך לאיזה כפר וחזר משם עם כמה אנשים להוציא הסוסים מהרפש והטיט. ובהליכתו לשם הוא רואה והנה ישראל גיסו [הבעש"ט] נוסע נגדו. ויאמר: מי הוציאך משם? וישב לו: אני הכיתי פעם אחת הסוסים ויצאו תכף ומיד בנחת. ויאמר הרב מורנו רבי גרשון: הנה גם זאת השירות אי אפשר לקבל ממנו, כי לא יצלח לכל מלאכה! ויהי אחרי כן שכר הרב מורנו רבי גרשון בשביל רבי ישראל איזה כפר שיתפרנס שם. ושם קנה שלמות רבה, כי בנה לעצמו בית התבודדות ביער, ושם היה מתפלל ולומד כל הימים לרבות הלילות כל השבוע, רק משבת לשבת בא לביתו. ושם היה לו גם כן בגדי לבן לשבת. והיה לו גם כן בית המרחץ ובית הטבילה. ואשתו חנה הייתה עסוקה בפרנסה, והשם שלח לה ברכה והצלחה במעשה ידיה. והיו מכניסי אורחים להאכילם ולהשקותם בכבוד גדול. וכשבא איזה אורח אזי היא שולחת אחריו והוא בא ומשמש לפניהם, ולא ידעו ממנו דבר":

 

 

 

 

פרנסת הסוס
פעם אחת בנסיעת הרב ישראל בעל שם טוב התאכסן בכפר אצל אחד מאנשיו, ועשה לכבודו סעודה גדולה. בין כך וכך דיבר הבעש"ט עמו על אודותיו כדרך העולם, אם יש פרנסה והאיך מעמדו, וסיפר לו מטוב מעמדו הכל כאשר לכל.
אמר הרב: יש לך סוסים טובים? נלך לראות את הסוסים שלך. והלכו לארוותיהם, והוטב בעיניו סוס קטן, וביקש הרב את בעל הבית שיתן לו במתנה את הסוס.
והשיב לו: אדוני! לא תבקש ממני הסוס הנ"ל, כי הוא יקר בעיני וחביב הוא מאוד, כי בכל עת ומקום קשה אשר לא ימשכו בקרון שלושה סוסים טובים - הוא מושך לבד בעצמו, וכמה פעמים אירע לי כן, לכן נקבע אהבת הסוס בלבי.
אחרי שעה דברו עוד הפעם מטוב מעמדו, איך שיש גם כן לאנשים חובות רבים לו.
אמר הרב: בקשתי שתראה לפני שטרי החוב שלך.
והראה לפני כל שטרי החוב שלו. וכאשר ראה שטר חוב אחד, ביקש הרב ממנו שיתן לו אותו במתנה.
והשיב: למה לו להסב זה השטר חוב? אחר שזה כמה שנים שמת בעל החוב הזה, ולא נשאר אחריו כלום במה לסלק ונשאר בעל חוב במותו.
אמר הרב: אף על פי כן, אני רוצה בזה.
ונתן לו השטר חוב במתנה, ולקח השטר חוב וקרע אותו לשני קרעים, ומחלו במחילה גמורה להמת.
אחר זה אמר הרב: לך נא וראה מה טיבו של הסוס. ויבוא וירא והנה הסוס מוטל מת. והבין כי לא דבר ריק הוא.
אמר הרב: כי האיש אשר אתה היית נושה בו ולא היה לו במה לפרוע לך, נפסק דינו שיעשה לך נחת רוח, ויעבוד לך עבור המעות, ונתגלגל בסוס. ולכן עשה לך נחת רוח לעבוד עבודות קשות בזריזות נפלאה. וכאשר נמחל שיעבודו ומחלת לו על חובו וקרעת את השטר - חזר למקומו ונפסקה חיות הסוס, ולכן מת מיד":
 

פרשת השבוע

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next

הרשמת חברים

בכל תנועה נמצא הבורא יתברך שמו