ידי משה - אמונה

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים

 

"ניצוצות הפרשה" פרשת בשלח

מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א

בית הבעל שם טוב – השיעור המרכזי י"ם ת"ו

שכתוב ועריכה: ר' אשר לוין

 

 

ישראל נמשלו ללבנה

 

"ויהי ידי משה – אמונה". הגמרא במסכת ראש השנה כט ע"א מספרת:  והיה כאשר ירים משה ידו - וגבר ישראל



 וגו' [שמות יז]. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים - היו מתגברים, ואם לאו - היו נופלים", ע"כ. ''ויהי ידי משה אמונה'': להורות שלמשה רבינו היתה אמונה בידיים, בתוך נסיון עולם המעשה. כי מאוד קל ללמוד אמונה באופן עיוני בתוך הספר והיא תהיה אמונה שכלית, 

ספרותית, בלתי מעשית. כלומר: אני לומד אמונה ואני מרגיש שאני ממש מאמין, אבל בתוך מעשה כשיש הנסיון ולחץ גדול יבוא בו – הבה ונראה את עצמנו מאמינים, לא בשעת הלימוד הנינוחה כי אם בשעת האמת. כתוב על משה רבינו: ''והיה כאשר ירים משה ידו - וגבר ישראל''.

 

ידיים זה אמונה, ורגליים זה ביטחון. כי צריך האדם להרגיל את המעשים שלו, להרגיל את הידיים שלו שתהיה לו אמונה בהם תוך כדי המעשה, ולא רק לפני ואחרי המעשה, שיפעל על עצמו הדעת וההרגש שה' יתברך אתו כעת תוך כדי המעשה והלחץ, כי גם שם וכעת השם איתו. ידיים – אמונה, רגליים – ביטחון. לכן תיקון רגליים הוא תיקון ביטחון בה' יתברך.

בשעה שאדם בוטח בהשם יתברך שמו, אז אין לו בכלל שום לחץ וכל פחד. מי שבוטח בהשם הופך את העתיד להווה ונהנה כבר מעכשיו כאילו כבר זכה. כאשר אתה בוטח במישהו שהוא יביא לך מה שאתה צריך, אז אתה רגוע כאילו כבר קיבלת את זה. הרגליים מרימות את כל קומה של אדם. כי ב' דברים אנו צריכים: אמונה וביטחון. כי אפשר להאמין מבלי לבטוח. ידי משה – אמונה, הם הידיים של האמונה בתוך המעשה בשעת אמת, וזה מה שמנצח את עמלק. ומה נסיון גדול יותר מאשר פגישה עם עמלק? בסוף פרשת בשלח אנו פוגשים את עמלק. זוהי שאלת הגמרא הקדושה בראש השנה [כט ע"א]: ויהי ידי משה אמונה? וכי ידי משה עושות מלחמה? השם עושה מלחמה! אלא אמונה בהשם עושה את המרכבה ואז גבורות השם מתלבשות במרכבת הבריאה ומנצחות את עמלק. עמלק הוא אותו כח המבקש למלוק עם. עם-מולק. מליקה היא אחת משתי עבודות הקשות בבית המקדש. והיא פעולת ניתוק הראש מגופו של העוף.

 

עמלק מבקש מדור דור לנתק את הראש מן הגוף, את הבורא יתברך מהבריאה, את הנשמה מן הגוף, את הרוחניות מהגשמיות, את הקדושה מהעשייה. עמלק רוצה למלוק עם שלם, מבקש נואשות שאנחנו לא נחשוב על השם יתברך תוך כדי המעשה ושנשכח אותו תוך כדי העשייה ח"ו. היה פעם חסיד של הבעש''ט הקדוש זיע"א שהייתה לו מכולת, וכשהוא היה מוכר דבר מיד היה רושם: "בעזרת השם יתברך שמו קיבלתי כך וכך והחשבון יוצא כך וכך, בזכות השם יתברך שמו!" וכל חשבון היה כותב כך. פעם אחת הפריע הדבר למישהו ואמר לו: תגיד לי, כשאתה עוסק בכסף אתה מכניס את הקב''ה באמצע? אז בעל המכולת ענה לו: תשמע, אם בשעה שאתה עוסק בתורה ותפילה אתה מסוגל לשכוח את הקב''ה, סימן הוא שאני יכול לזכור אותו גם כשאני עוסק במסחר וקנה ומוחר! קראו לבעל המכולת הזה: ''שיוויתניק'', כי עיקר העניין שלו בעולם היה: ''שיוויתי הוי'ה לנגדי תמיד''.

 

אנחנו לא יכולים למלוק את המציאות, יהודי לא בא לעולם למלוק את המציאות ולהפריד את הבורא מהבריאה, את השורש מהענפים, את העולם העליון מהעולם התחתון, את הרוחניות ממה שמתלבש בגשמיות. אנו בעלי הייחוד, זהו תפקידנו, להיות "[א.] סולם מוצב ארצה [ב.] וראשו מגיע השמימה, [ג.] והנה מלאכים עולים [ד.] ויורדים - בו, [ה.] והנה הוי'ה ניצב עליו". עלינו לזכור את התפקיד הזה תמיד, כי אנו סוכנים של הבורא יתהרך בתוך בריאתו ולעשות הייחוד עמו מתוך הבריאה כל הזמן, ולזכור הבורא יתברך בתוך הבריאה. וזה נקרא: ידי משה אמונה. כאשר היה משה רבינו מרים את הידיים - זה היה קישור חיבור וייחוד בחינת התפילה המביאה לידי מעשה, ייחוד תפילה ומעשה. האיברים היחידים המסוגלים לעלות מעל הראש - הם הידיים. לכן ידי משה – אמונה:

חדשות בבית הבעל שם טוב

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
Prev Next

הרשמת חברים

"ישראל הם הקיום של כל העולמות"