הרב דניאל הכהן סטבסקי


חמשת ספרי היסוד למורנו הבעל שם טוב
פרשת וישלח
 יום חמישי  | יב' כסלו | תשעב 

פרשת וישלח

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
"ניצוצות הפרשה" פרשת וישלח
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו' בית הבעל שם טוב
 

תיקון הפרט ותיקון הכלל
 

''ובזה נתבאר לך סוד הכנעה הבדלה המתקה שביאר מרן האלקי הבעש"ט, אשר יש בכל תיבה. כדי לתקן בחינת העולמות צריך הכנעה גדולה שישתתף עצמו עם כל נמצא שבעולם עד שלא יבקש בעצמו שום מעלה יתירה, ועל ידי הכנעה גדולה אמיתיית מתקן בחינת עולמות שבכל אות ותיבה והוא אמירת הלימוד והתפילה בהבנת פירוש המלות, ותפילה כזאת עולה על ידי סנדלפו"ן הקושר כתרים, וכשמסיר המסך המבדיל בבחינות הבדלה שבדלין ממנו מחשבות זרות מחשבות בטלות אשר בכל אות ואות שאומר, דנין אותו למעלה ואם אינו ראוי שולחין לו מחשבה זרה ונדחה וכשמכניע עצמו אז בדילין ממנו כל מחשבות זרות, ובא למדרגה לומר האותיות באהבה ויראה ודבקות והארה נפלאה, ובזה כולל עצמו עם בחינות נשמות שיש בכל תיבה, שכלל הנשמות באו מסוד הדעת, חסדים וגבורות, אהבה ויראה, עד שזוכה לסוד המתקה שמדבק עצמו באור אלקות אור אין סוף שבתוך האותיות.
)מקור מים חיים, פרשת נח, עמוד התפילה)


אומר בעש''ט הקדוש שיעקב אבינו הלך בדרך המתקה. אברהם אבינו התחיל בדרך הכנעה כאשר ביטל אלילים, ניפץ את הפסלים. יצחק אבינו פעל בחינת הבדלה, הוא היה מתבודד ונבדל מענייני עולם הזה. בא יעקב אבינו לפעול בדרך המתקה. כל דבר מר, כל דבר שלא נראה טוב צריך לחבר לשורש, להמתיק אותו.
 

אומר בעש''ט הקדוש:
כל העולם המה קומה שלמה ופרצוף אחד זה אדם , בסוד: ע'ולם ש'נה נ'פש.

אדם אחד, אם אדם הוא עולם קטן אז עולם הוא אדם גדול. וכל דבר שיש לו קיום נברא דרך שלושה ערוצים האלה: ע'ולם, ש'נה, נ'פש (ר''ת עש'ן, ''וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה', שמות יט יח ) . עולם זה מקום, ''אין לך דבר שאין לו מקום'' (מסכת אבות, פרק ד,ג), שנה – זמן, לכל דבר יש עיתוי שלו, לא רגע לפני ולא רגע אחרי, דבר בעתו – זה טוב, דבר שלא בעתו יכול להיות הפך לטוב. ונפש – זה אדם עצמו. כלומר לכל דבר יש מקום, זמן ונפש – פנימיות שלו.
 

ממשיך בעש''ט הקדוש:
ומה שיש בפרט אדם יחידי - כך הוא בכלל. וכמו שיש באדם פרטי חומר וצורה - כך הוא בכלל עיר או מדינה (גם לעיר או למדינה יש חיצוניות ופנימיות - וכך לכל העולם כולו): הראשי עם הם הצורה והנשמה של בני הדור, ובני הדור הם החומר של הצורה.
 

מביא בעש''ט גמרא:
לכך דרשו בש"ס דערכין {יז ע"א}: זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו - מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה {תהילים כד ו}. פְּלִיגִי בָה רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְרַבָּנָן. - מחלוקת בין נין של רבי יהודה הנשיא וחכמים.
חַד אָמַר: דּוֹר לְפִי פָרְנָס. - צורה של הדור היא לפי המנהיג, אם מנהיג טוב – אז כל דור יהיה טוב.
וְחַד אָמַר: פַּרְנָס לְפִי דּוֹרוֹ. -איך מתנהגים אנשים – כך מגיע להם מנהיג.
כלומר, עניין הויכוח: מי משפיע על מי: ראש על הגוף או גוף על הראש?
לְמַאי הִלְכְתָא? -מה זה משנה לנו?
 אִילֵימָא: לְמַעֲלְיוּתָא. - בוא נאמר: זה לטובה.
דְּמַר סְבָר: אִי מַעְלִי דָּרָא - מַעְלִי פַּרְנָס. - אם דור הוא דור מפותח – אז מנהיג גם יהיה טוב. זאת אומרת שאנחנו צריכים להשתפר כדי לזכות למנהיגים טובים. אם אנחנו לא במדרגה טובה: לא בנקיות ולא ביושר – אז מנהיגים גם לא יהיו בנקיות וביושר.
וּמַר סְבָר: אִי מַעְלִי פַרְנָס - מַעְלִי דָּרָא. - אם מנהיג טהור – אז הדור יהיה טהור.
הָא אִיכָּא יְהוֹיָקִים דְּלָא מַעְלִי - וְדָרֵיה מַעְלִי. - עכשיו גמרא אומרת שיש בחינה אחרת: למשל, יהויקים היה מלך לא טוב, אבל דור שלו היה טוב, העם היה יותר טוב ממנהיג שלו.
וְהָא אִיכָּא צִדְקִיָהוּ דְּהֲוָה מַעֲלִי - וְדָרֵיה לָא הֲוָה מַעְלִי. - והנה צדקיהו המלך היה מלך צדיק נקי וטהור, אבל דור היה פחות ממנו.
דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מַאי דִּכְתִיב {ירמיה כּז א}: בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבְרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בִקֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתּוֹהוּ וָבוֹהוּ בִשְׁבִיל יְהוֹיָקִים,
יהויקים היה מלך כל כך קשה שהקב''ה אמר: אין כבר צורה לדור הזה, נתחיל מהתחלה.
 וְכֵיוָן שֶׁנִסְתַּכֵּל בְּדוֹרוֹ - נִתְיָשְׁבָה דַעֲתּוֹ. - זאת אומרת שעם הפשוט היה יותר טוב מהמנהיגים שלו, כמו היום.
 בִּקֵשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתּוֹהוּ וָבוֹהוּ בִשְׁבִיל דּוֹרוֹ שֶׁל צִדְקִיָהוּ, וְכֵיוָן שֶׁנִסְתַּכֵּל בְּצִדְקִיָהוּ - נִתְיַשְׁבָה דַּעֲתּוֹ? - זה מצב הפוך, בזמנו של צדקיהו הדור היה קצת מושחט, אבל המלך היה צדיק – אז הקב''ה אמר: יש סיכוי, אני לא מתחיל מחדש.
אֶלָּא לְעִנְיָן תּוּקְפָא וְנִיחוּתָא, - הבחינה הזאת שדור יכול להשתפר למרות שיש מנהיגים לא טובים זה קובע אם הנהגה של הקב''ה יהיה בדין או בנוח, ברחמים. כמו שכתוב בתהילים:
 קַאֲמְרִינָן {תהלים כד ו}: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו - מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. שהדור - לפי דורשיו, ודורשיו - לפי הדור. כי לפי זכות ובהירות הנשמה - כך הוא זכות הגוף.

 כאן בעש''ט פונה פנימה, לתוך נשמה של בן אדם, מכלל חזר לפרט. אצל אדם יש שני איברים שמנהיגים אותו: מוח ולב. אם המוח והלב ישרים, מקבלים תורה ביראת שמים, אם נשמה טהורה, רצונות טהורים - אז כל שאר האיברים יכולים להיות בסדר.
 

ממשיך בעש''ט הקדוש:
שאם הנשמה עכורה - הגוף יותר עכור, וההיפוך – בהיפוך. לכך משה שהיה סוד הדעה - לכן בני דורו היו גם כן דור דעה. וכן בכל דור הוא בערך בחינה זאת, לכך אם רוצה לתקן הכלל - צריך תחילה תיקון הפרט בתיקון עצמותו שיעשה מן חומר שלו צורה.

כלומר, אם אדם רוצה לתקן כל העולם – הוא צריך להתחיל ממדינה שיש לו בפנים, צריך להתחיל מעצמו להפוך את החומר שלו לצורה, גוף – לנשמה. איך עושים את זה, איך אפשר לעשות עם הגוף כל מיני פעילויות שהם פעילויות רוחניות שמכוח שאתה משדר מאותה הפעולה נעשה מזה אור רוחני שמצטרף לאור הנשמה שלך? זה נקרא מצווה מלשון צוות כי גוף ונשמה פועלים ביחד. וזה לשון צוותא – צוותים, חיבורים. כלומר שאני מקנה פעולה רוחנית לאיבר הזה או אחר. הגוף פועל בהנחיה רוחנית, בהנחיה של תורה הקדושה. וכל איבר ואיבר יש סעיף שלו בשולחן ערוך. ואם אדם פועל לפי שולחן ערוך - אז הוא פועל פעולה רוחנית עם הגוף שלו. בזה הוא הופך את הגוף לנשמה, חומר לצורה.
 

ממשיך בעש''ט:
ואז ממילא נתעורר בהם שהם כלולים בו גם כן התעוררות תשובה,
אם אדם רוצה לתקן את הדור – יתקן קודם עצמו, וכאשר הוא יתקן את הפרט שלו – זה ישפיע על הכלל.

 אומר בעש''ט:
ובנקל יוכל לתקן דורו שיעשה מחומר שלהם צורה וכו'.
אם אתה יכול לפעול על עצמך דבר כזה – אז אתה יכול לפעול על כל העולם כולו. וככל שאתה פועל יותר על עצמך – ככה אתה יכול לפעול יותר על העולם. איך אדם יכול לפעול דבר רוחני, דבר שהוא מעל הטבע? הוא צריך לפעול עם המידות שלו דברים שמעל הטבע. לדוגמה, יש לאדם המון סבלנות אבל הוא יודע שיכול לסבול דברים על גבול מסוים – ואחרי זה מתחילה דרגה של רתיחה. אם אדם שיודע את הגבול שלו בחומר ובצורה עובד על עצמו ופועל יותר מזה, מרחיב את הגבול, מוכן להיות יותר סבלני ממה שהיה אתמול – סימן שהוא פעל מעל הטבע שלו. וכיוון שהוא פעל מעל הטבע שלו עצמו – יש ביכולתו לפעול מעל הטבע גם בעולם. אבל אם הוא לא עושה את זה בעצמו – אז הוא לא יכול לפעול את זה בעולם. בכל שלאדם יש הכנעה ופעולה מעל טבעו קבוע – אז גם הוא יכול לפעול את זה בעולם.
 

לכן אומר בעש''ט:
 ובנקל יוכל לתקן דורו שיעשה מחומר שלהם צורה וכו'.
ומוסיף פרט חשוב:
כי כשמוכיח את הרבים ואינו כולל את עצמו בתוכחתו - אין עושה בהם רושם.
כדי לפעול בעולם, לתקן עניין מסוים שאתה רואה בחוץ – תתחיל לתקן אותו העניין קודם בתוכך, בפנים ואז תוכל לתקן אותו גם בחוץ. בכל אופן אם אתה רוצה להוכיח את מישהו - אתה חייב לכלול את עצמך בכלל, אתה צריך להגיד שאנחנו עושים את זה ביחד ובעזרת השם אנחנו נתקן את העניין. אבל אם אתה רוצה לתקן את מישהו אבל בעצמך להישאר בצד -זה לא יפעל. אם אתה רוצה לעזור אתה צריך לכלול את עצמך בעניין הזה. לכן תיקון הכלל עובר דרך תיקון הפרט ומה שאתה לא פועל בתוך עצמך – לא תוכל לפעול אצל אחרים, כי אדם לא יכול לתת מה שאין בו. ולכן כיוון כל העולם הוא קומה אחת ובניין אחד – אז אתה צריך להתחיל ממה שקרוב אליך שזה – אתה.
 

 

הרשמת חברים

בֹּא אַתָּה וְכֹל גּוּפְךָ אֶל הַתֵּבָה