הרב דניאל הכהן סטבסקי

חמשת ספרי היסוד למורנו הבעל שם טוב
שלח לך
 יום ראשון | כ' סיון | תשעב

פרשת שלח לך

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
פרשת שלח לך
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו' בית הבעל שם טוב



וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם.
(במדבר, פרשת שלח לך)
 

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם.
(בראשית, פרשת מקץ)
 

כתוב בזהר הקדוש:
''אמר רִבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה אִילָנָא דְּחַיֵּי נָקַט, וְעַל דָּא בָּעָא לְמִנְדַּע, אִי הֲוָה שְׁכִיחַ בְּאַרְעָא, אִי לָאו, וּבְגִין כָּךְ אָמַר, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ. דְּהָא אִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְחֲמָד לְכֹלָּא. וְאִינּוּן לָא אַיְיתִיאוּ אֶלָּא עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וּתְאֵנִים, בְּאִילָנָא אַחֲרָא תַּלְיָין וַאֲחִידָן''

כלומר, משה רבינו הוא קשור לעץ החיים וביקש ממרגלים לברר האם יש עץ החיים בארץ כנען, לכן הוא אמר לכם לראות ''הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי''. אבל מיד אחרי מלים האלה התורה אומרת:
''הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים'' כי המרגלים לא החזיקו את המעמד ומה שהם הבאנו למשה היו ענבים - דווקא פרות מעץ הדעת טוב ורע, מעץ המוות.

לכן אנחנו בפרשה הכי קשה במשך השנה, פרשת מרגלים, פרשה של בכייה לדורות, פרשת החורבן, פרשת הגלות ושורש לכל הגלויות. על המרגלים שהיו למדנים מופלגים אומרת תורה הקדושה: ''הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת.'' כלומר, אם יש אנשים כאלה, מרגלים, שמוציאים דיבת הארץ רעה ושרוצים למסור את ארץ חמדתנו לזרים – חייבים להבדל מאנשים כאלה, אסור לדבר איתם יותר. לא משנה איך הם נראים, ובמקרה הזה מדובר על למדנים, שרי חמישים - המצווה היא מהתורה ''הבדלו מתוך העדה הרעה הזאת''. רש''י הקדוש קורא להם: ''הרשעים הללה''. אז ללמד זכות להם אי אפשר כי גלות זה בגינם.

אבל לא זה בלבד. המרגלים, מוציאי דיבת הארץ רעה, סרבני גאולה הם לא מתים, הם תמיד מתחלפים, דור דור ומרגליו. ובדרך כלל הם תופסים את המקום של מנהיגים אמיתיים ולוקחים את ההנהגה. מתוך שני עשר מתיירים את הארץ עשרה – רב המוחלט היו מרגלים. כלומר שבכל דור ודור רב הם תמיד המרגלים ומעוט הם הצדיקים ככלב בן יפונה ויהושע בן נון. אז רוב הם מרגלים ותורה אומרת: הבדלו מהעדה הרע הזאת.

כאשר אנחנו שומעים שמישהו אומר מלים גנאי על ארץ ישראל, כמו ''שטחים האלה'' – אסור לדבר עם אנשים האלה, צריך להבדל מהם כי הם אלה שמחזיקים את הגלות, הם אלה שמביאים את הגלות והם גלות עצמם.

לבעל שם טוב הקדוש היה מאוד קשה עם זה, כי הוא היה מלמד זכות על כל אחד, על כל יהודי ויהודי ובמיוחד על רשעים. אבל מה לעשות עם אלה שהם שורש של רשעים, שהביאו את כל הבכייה לדורות, חורב בית ראשון ושני, גלות וחיזוק הגלות היום? ואם אור שבעת הימים, רבינו ישראל בן אליעזר בעל שם טוב הקדוש ילמד עליהם זכות אז הוא יתן להם כוח ולפני כלל ישראל זה ייראה כהצדקה למעשיהם, חלילה.

מצד שני, אם הוא מדבר גנאי עליהם אז הוא עובר על גדרו שלו של המתקת הדינים, על השיטה שלו שחייבים להמתיק את המציאות בכל מקום, למצוא תמיד את הנקודה הטובה ולהפוך את הרע לטוב ודין לרחמים ואת הצרה לצוהר.

אז בעל שם טוב הקדוש דיבר רק על כלב בן יפונה ויהושע בין נון ולא דיבר על המרגלים אפילו מילה אחת, כלומר התעלם, התבדל מהעדה הרעה הזאת כמו מצווה לנו את התורה. הוא הבדיל את עצמו, הבדיל את דיבורו – קשר מילולי עם נשמות האלה, והעלה והעמיק בגדולתם של כלב בן יפונה ויהושע בן נון, האלה שאמרו:

''עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ'' (במדבר יג, ל),

וגם אמרו:
אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהֹוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
(במדבר יד ח)

 

וזה שיטתו של בעל שם טוב הקדוש: לרומם את הצד החיובי ולהזדהות עם הקדושה.

מכאן, מסיפור על המרגלים אנחנו לומדים עוד דבר מאוד חשוב: הגאולה יכולה לבוא רק דרך צינורות של השבטים שלא הוציאו דיבת הארץ רעה.
כדי להבין קשר הפנימי בין המרגלים לבין י''ב שבטי ישראל נביא דבריו של ארי''זל משער הגלגולים ( הקדמה לו):
''ועתה נבאר ענין המרגלים, דע, כי אלו העשרה מרגלים טרם שהלכו לרגל את הארץ, נתעברו בהם נשמות השבטים, עשרה בני יעקב ממש, וז"ס מ"ש להם יוסף לאחיו ''מרגלים אתם'', רמז להם שהיו עתידים להתעבר במרגלים. גם ז"ס מ"ש בריש פרשת שלח לך, כלם אנשים ראשי בני ישראל המה, כי הם ממש בני ישראל סבא, ולכן לא כתיב ראשי אלפי ישראל, אלא ראשי בני ישראל. ואמנם אחר שנתייעצו בעצמם להוציא דבה על הארץ, והיו רוצים לחזור לבא אל משה ולדבר תועה, אז נסתלקו מהם נשמות השבטים שנתעברו בהם, כנודע כי מי שהוא מבחי' עבור מסתלק כשירצה, משא"כ בבחי' גלגול. וזהו הטעם מש"ה בתחלה, וישובו מתור הארץ מקץ מ' יום, ואח"כ שהזכיר ששבו, חזר והזכיר ההליכה, באמרו וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן, והיל"ל ויבואו, ולא וילכו, ורז"ל דרשו כפי הפשט מקיש הליכתם לביאתם וכו'. והענין הוא כפי הסוד, כי וילכו חוזר אל נשמות השבטים, שהלכו ונסתלקו מהם, כאשר שבו מתור הארץ בעצה רעה. ומלת ויבאו, חוזר אל המרגלים בעצמם, שבאו לבדם בלתי עבור נשמות השבטים בהם. ואמנם ביהושע וכלב לבדם, נשאר בהם סוד העבור, כי אפרים בן יוסף נתעבר ביהושע, ויהודה בכלב, לפי שלא חטאו. וזש"ה, וכלב בן יפונה ויהושע בן נון חיו מן האנשים ההם ההולכים, פירוש, כי אלו נשארו חיים, מבחינת נשמות השבטים אביהם שנתעברו בהם, ולא נסתלקו מהם אח"כ בביאתם, כי כמו שבהליכתם היו עמהם, כך היו בביאתם, וזש"ה חיו מן האנשים ההם ההולכים וכו'. ויחזור אומרו האנשים ההם, אל אפרים ויהודה שהיו עמהם בהליכתם. ''

אז אנחנו רואים ששלושת השבטים האלה נעשו צינורות לגאולה.
יהושע בן נון היה משבט אפרים, בנו של יוסף, לכן משיח בן יוסף בא משבט אפרים.
כלב בן יפונה שבא לחברון ורצה להתחבר עם אבותינו הקדושים שלא להתבלבל מדבריהם של מרגלים אחרים. והוא משבט יהודה, לכן משיח בן דוד בא משבט יהודה.
גם אנשי משבט לוי לא היו בין המרגלים , לכן משיח שילה שהוא משה בא משבט לוי.

כנגד תהליך של הכנעה – הבדלה – המתקה כך יש שלושה שלבים בגאולה:
שלב ראשון זה משיח בן יוסף - שלב של הכנעת קליפות, שלב של מלחמות.
שלב שני זה משיח בן דוד – זה שלב של בירורים כי כבר ברור איפה טוב ואיפה רע וצריך להבדיל אותם. זה מלכות דוד, אבל בגלל שזה עדיין מלכות אנוש אז גם שלב הזה הוא מעבר לשלב שלישי נקרא ''משיח שילה'' שהוא לגמרי מלכות שמיים. לכן, כאשר יעקב אבינו בירך את יהודה בנו, אז הוא אמר:
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים
(בראשית מט, יא).
וזהר הקדוש מפרש את המלים האלה: ''לא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה דָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו דָּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. עַד כִּי יָבוֹא שִׁיל"ה דָּא משֶׁה חֻשְׁבַּן דָּא כְּדָא. וְל"וֹ יִקְהַ"ת עַמִּים, אַתְוָון וְלֵוִ"י קְהָ"ת.'' ( זהר ח''א כה, ע''ב)

לכל השאר אין זכות שמשיח יבוא דרכם, לכן הם השבטים שעזבו, שבגדו, שהלכו עם הגויים, עם אומות העולם, עם תרבות גויים עם עבודה זרה ונלחמו נגד מלכות יהודה ומנעו מישראל לעלות ברגל ולהתחבר עם שכינה בבית המקדש. כי מי שפוגע בגופא דשכינתה, ארץ ישראל – זה גוף השכינה- אין לו זכות לשום גאולה. לכן גאולה יכולה לבוא רק דרך צינורות של שבטים יהודה, אפרים ולוי.
 

 

הרשמת חברים

יכנוס בתוך התיבה שמתפלל עם כל גופו ולבבו ומחשבתו