הרב דניאל הכהן סטבסקי

חמשת ספרי היסוד למורנו הבעל שם טוב
פרשת מקץ
 יום חמישי | כ"ו כסלו | תשעב

פרשת מקץ

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
"ניצוצות הפרשה" פרשת מקץ
תורת הלוחות הראשונים
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו'
בית הבעל שם טוב

 

שמן של גאולה

 

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:
(בראשית מא א)

 

וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָ"י וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו.
(הפטרה לפרשת מקץ, מלכים א, ג)


ענייני חנוכה בעש''ט הקדוש דורש דווקא מפרשת מקץ. הוא מביא מדרש:
במדרש {רבתי ריש פרשה פ"ט}:


''והיה מקץ שנתים ימים. ''קֵץ שָׁם לַחשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת''( איוב כח, ג). קץ שם לחשך זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה ומאי טעם קץ שם לחושך שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם דכתיב (שם) אבן אופל וצלמות נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם דבר אחר קץ שם לחשך זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים כיון שהגיע הקץ חלם פרע.''
למה נתן הקב''ה לעולם זמנים של אפילה וחושך? למה אברהם אבינו היה צריך לרדת למצרים? למה יעקב אבינו היה צריך לרדת לחרן, לבית לבן ולחפש שידוך דווקא שם? למה יוסף הצדיק היה צריך לרדת עד בית סוהר במצרים? למה כל עם ישראל התקיים כעם ממצב הכי נמוך ולקבל את התורה אחרי יציאתו ממקום הכי טמא?
מביא בעש''ט דברי ארי''זל:
הנה מבואר בכוונת האר"י זכרו לברכה לחיי העולם הבא עניין בירורי ניצוצות הקדושות שנפלו בעת השבירה, וצריך האדם להעלותן ולבררן מדומם לצומח חי מדבר, לברר הניצוץ הקדוש שבתוך הקליפה, וזה תכלית עבודת איש ישראל, בתורה ומצוות וכוונת אכילה.

כלומר, אנחנו צריכים לגלות ניצוצות ולהאיר את כל העולם, ונס של חנוכה זה דבר ששם קץ לכל חשיכות שבעולם, גם לחשכות שבתוך הנפש. ולכן כאשר אדם מסתכל על הנרות של חנוכה הוא צריך להתמלא גם בנפש באור הזה. כי גם בנפש, אפילו במקום הכי אפל של הנפש איפה ''טימאו כל השמנים'' הקב''ה השאיר פך שמן זך כדי שאדם יוכל להדליק נרות של מנורה ולגלות כל הניצוצות שבתוכו, להאיר, להעלות כל המציאות שלו.

אבל למה דווקא נס היה בשמן זית? הרי נס בפורים היה ביין, טוב לב המלך ביין.
הכל שקרה בפורים קשור ליין. משתה אסתר, משתה המלך עם המן- הכל ביין, בגפן. וכתוב בגמרא(ברכות מ, ע''א): ''דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם ''. לכן כל עניין של פורים – תיקון עץ הדעת. מה קרה בחנוכה? היוונים באו לטמא את השמנים. מה עניין שלהם, למה דווקא שמן הפריע להם? אז אנחנו צריכים לדעת שיש חוט מקשר בין שמן זית הראשון עד עצם היום הזה שהוא אור הגנוז שבא מעץ החיים.
כתוב במדרש תנחומא (פרשת תצוה, פרק ו):
''והם עושים שמן זית זך כתית למאור למה לא שמן אגוזים ולא שמן צנונות ולא שמן דגים או שאר שמנים אלא שמן של זית לפי שהזית סימן אור לעולם.''
גם כתוב שם: '' למה לקיים שמן זית זך כתית למאור אמר ליה הקב"ה למשה אמור להם לישראל בני בעולם הזה הייתם זקוקים לאור בית המקדש ומדליקים נרות בתוכו אבל לעולם הבא בזכות אותו הנר אני מביא לכם מלך המשיח שהוא משול כנר שנאמר (תהלים קלב) שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים (שם נ). (מדרש תנחומא פרשת תצווה, פרק ח)

אז אנחנו רואים שקץ לחושך בא על ידי התגלות של אור גנוז. כי אף על פי שהקב''ה הסתיר את אור הגנוז '' לצדיקים לעתיד לבוא'' (חגיגה יב, ע''א), אבל אדם הראשון ראה אותו במשך ל''ו שעות ובגלל זה רשם של אור הגנוז נשאר בעולם. כמו שכתוב בירושלמי:
(ברכות ס ע''ב): ''האש רבי לוי בשם רבי בזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בליל שבת ושתים עשרה בשבת. והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האור התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתירא אדם ואמר אלו הוא שכתב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני ואמר אך חשך ישופני.''

גם ראינו שאור הגנוז קשור למנורה ובשביל אור המנורה צריך שמן, ושמן מופיע כמה פעמים בצורה של נס באותו המקום – הר המוריה. פעם ראשונה (וזה גם פעם ראשונה בתורה שמופיע מילה ''שמן'') אצל יעקב אבינו אחרי שהוא ראה חלום נבואי על הסולם. פעם השנייה בזמן של חשמונאים אחרי שיוונים ''טימאו כל השמנים''.

יעקב אבינו כאשר הוא יוצא מבאר שבע לחפש שידוך בציווי אביו ואמו בפדן ארם הם נתנו לו הרבה דברים כי ידעו שהוא הולך להרבה שנים, אבל אליפז בן עשו ( שאליל שלו זה פז,זהב) התנפל עליו כי עשו שלח אותו להרוג את יעקב, חלילה. ויעקב שלמד משם ועבר אמר לו: אתה יכול גם לעשות כציוה אביך וגם לא להרוג אותי כי ידוע שעני חשוב כמת. אז אליפז לקח את הכל, אמר אחר כך יעקב: ''כי במקלי עברתי את הירדן הזה''. אומרים שזה היה מקל של הארון הכהן שיעקב קיבל מאדם הראשון דרך חנוך, שם, אברהם אבינו ויצחק, אך חוץ ממקל לא היה לו כלום, הוא היה מבקש בגד ללבוש ואוכל לאכול.
אבל כאשר הוא הלך בדרך פתאום הקב''ה השקיעה את החמה ויעקב אבינו נשאר בחושך. ובגלל שפחד מחיות, מכל מיני חיצונים אז הוא עשה גדר משני עשר אבנים וישן. והיה לו חלום נבואי על הסולם שזה בעצם כל עבודה רוחנית של עם ישראל: ''וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ שָּׁמָיְמָה''. ואחר כך הקב''ה מופיע בנבואה וכורת איתו ברית לכל הדורות:
וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
(בראשית כח, יג)
אז כאשר הוא מתעורר מחלום הוא מבין שזה מקום מסוגל לנבואה וקרא למקום הזה לוז: וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹ"הִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.
(בראשית כח, טז)
אז שם האזור היה שלם ואחר כך ירושלם, אבל שם ראשון של הר מוריה זה לוז, כמו עצם הלוז שמחבר בין ראש לגוף, עצם שנשאר לתחיית המתים. זה מה שמחבר בין עליונים לתחתונים. ופתאום הוא רואה שכל אבנים נהיו לאבן אחת, אבן הראש. אבל מאיפה השמן הזה? הרי אליפז לקח לו הכל.
כתוב במדרש רבה: ''שופע לו מן השמים כמלא פי הפך'' (ברשאית רבה, ויצא פרק ח).

ויעקב אבינו שמר על השמן הזה ואחרי עשרים שנה כאשר יעקב אבינו היה חוזר לארץ ישראל עם ארבע נשים ואחת עשרה וילדים עוד פעם מופיע עניין של שמן במעבר נחל יבו''ק. ( ר''ת: ייחוד, ברכה, וקדושה)
אומרת תורה הקדושה שפתאום יעקב חוזר באמצע הלילה בחושך חזרה להעביר פכים קטנים.
בא מדרש ''צידה לדרך'' ומקשר פך שמן של יעקב לפך שמן של חשמונאים. כתוב במדרש שאמר הקב''ה ליעקב: '' אם אתה דאגת לפך שמן שלי אז גם אני אדאג שיהיה פך שמן לחשמונאים''.
ובדרך חזרה כל הלילה היה לו מאבק עם שרו של עשו. כידוע הוא ניצל שרו של : עשיו וקיבל את הכוח שלו.ושם שלו מאז זה שם של מלאך- לא יעקב אלא ישראל. אחרי זה הוא עובר אותו מקום איפה ראה חלום נביאי ועוד פעם הוא מוציא פח השמן ועוד פעם יוצק ומקדש את המקום ומקריב קרבן להשם.
ויש כאן עוד קשר בין יעקב לבין חשמונאים. ואומרת התורה: ''וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ:'' ואומר מדרש ''צידה לדרך'' שבפסוק '' וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ'' מרומז על ל''ו נרות ושמש של חנוכיה שהביאה רפואה לירכו של יעקב.

אחר כך פך השמן הגיע ללוי ולאמרם, אביו של משה רבינו ואחר כך לאהרן הכהן ולשרשרת של כהנים הגדולים של בית המקדש.

מפרשים שכל פעם כאשר מילה ''קץ'' מופיע בתורה יש באותו מקום משהו קשור לקץ הימים. אז פרעה רואה שני חלומות שמשמעותם – קץ למלכות שלו גם בעולמות עליונים (פרות בשבילו הם אלילים וסימן לעולמות עליונים) וגם בעולמות התחתונים (חיטה, לחם – סימן של עולם הגשמי). יוסף הצדיק שהיה מוצלח גם בעולמות העליונים (חלום על כוכבים) וגם בעולמות התחתונים (חלום על החיטה) הציל את המצב אבל רק לזמן מסיום, לכן לפני מותו הוא קרא לאחיו ובניו ואמר להם: '' זה נכון שאני הצלתי את המצב והגברתי על שנות של רעב, זה נכון שעכשיו אני מלך על כל העולם, אבל הכל זה לא אמיתי ולא נצחי – רק הקב''ה מלך אמיתי על כל העולם. לכן אני נותן לכם סיסמה וכאשר יבוא הגואל האמיתי אז הוא אמור לדעת אותה. ומה הסיסמה? ''וֵאלֹ"הִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב'' (סוף פרשת ויחי).

לכן הפטרה מביא חלום של שלמה המלך וגם שם מופיע מלה ''קץ'':
וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָ"י וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו.
איך שלמה המלך ראה קץ הימים? הוא ראה עבודת בית המקדש, שהיא חיבור בין עולמות עליונים לבין עולמות תחתונים והיא התגלות של אור הגנוז וגאולה אמיתית.
בזוהר {רע"מ ח"ג קי ע"ב}: צְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁתְּפָא לַה' בַּהֲלִיכָה דִּלְהוֹן, בְּהָקִיץ דִּלְהוֹן. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב {משלי ו}: בְּהִתְהַלֶּכְךָ - תַּנְחֶה אוֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ - תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצּוֹתָ - הִיא תְשִׂיחֶךָ. קָם הַהוּא תַּלְמִידָא וְאִשְׁתְּטַח קַמֵּיהּ, וְאָמַר: זַכָּאָה אִיהוּ חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּזָכֵי לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, כֻּלְּהוּ שֵׁם הַוָיָּ"ה בְּכָל סִטְרָא, וְלָא נָפִיק מִנֵּיהּ לְבַר בְּכָל סִטְרוֹי. פירוש: שכל דבר שעושה - יעשה הכל לניצוץ השכינה שבתוכו ויעשה הכל עבור השכינה ולא לעצמו.
 

 

הרשמת חברים

כל העולמות כולם הם לבושים