הרב דניאל הכהן סטבסקי
חמשת ספרי היסוד למורנו הבעל שם טוב
פרשת ויצא

 יום חמישי  | ה' כסלו | תשעב  

 

פרשת ויצא

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
פרשת ויצא
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו' בית הבעל שם טוב

 

להאיר בתוך חושך

וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: {בראשית כח יא}

יעקב אבינו בורח מאחיו, עשו, כי עשו רוצה להרוג אותו – וזה סיבה חיצונית. סיבה פנימית - יעקב צריך לצאת, למצוא את בת זוגתו, את רחל, וגם כן צריך להשיב אבדה מאוד חשובה לעם ישראל, כלומר לתקן דברים ולהחזיר אותם לצד הקדושה.
גם הוא היה צריך לקבל מסורת משם ועבר, הרי הוא אחד משבעה אנשים שקיבלו מסורת איש מפי איש והעבירו אותה מבריאת העולם עד אחרית הימים.
על זה אומרת גמרא ( בבא בתרה קכא ע''ב): תנו רבנן שבעה קפלו את כל העולם כולו מתושלח ראה אדם שם ראה מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב אחיה השילוני ראה את עמרם אליהו ראה את אחיה השילוני ועדיין קיים.

כתוב במסכת ברכות לגבי תפילה(כו, ע''ב):
איתמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא אברהם תקן תפלת שחרית שנא' (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו. יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח, יא) ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי.

כתוב בגמרא '' תפלות אבות תקנום'', לא קבעו ולא סידרו אלא דווקא בלשון תיקון, לתקן משהו שהיה מקולקל. וכתוב בתקוני הזהר שאדום הראשון התגלגל בתוך שלושת האבות כדי לתקן שלושה חטאים: עבודה זרה (דרך אברהם אבינו שניפץ פסלים), שפיכות דמים ( דרך יצחק אבינו שעלה על המזבח), וגילוי עריות ( דרך יעקב אבינו שירד לגלות מצרים).
ובלשון הזהר:
''ורזא דמלה והנה מלאכי אלקי"ם עלים ויורדים בו, סלקין תרין באשא, ונחתין תרין. ואשתזב אברהם בשמא דיקו"ק, דאף על גב דאית ארבע מלאכים דאינון ממנן דשמא קדישא, לא בעי קודשא בריך הוא לאשתדלא באברהם לשזבא ליה אלא איהו ממש, בגין דקני על שמיה, וביה אתלבן אדם הראשון דאיהו ישראל, דלא עבר על ויצו דאיהו עבודה זרה, לבתר אתלבש ביצחק ואצטריף ואמר ואל תעש לו מאומה, דההוא דאצטריף ביה לא עבד מדעם, דלא עבר על שפיכות דמים, וכן יעקב אתגלגל ביה, כד נחת לגלותא דמצרים (דחוצה לארץ) דדחיל דלא הוה סליק, בההוא זמנא אמר ליה קודשא בריך הוא אל תירא מרדה מצרימה וגומר, אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה:'' (תקונא תניינא קלט, ע''ב)

אז תפילות תיקנו כנגד אבות וגם כנגד תמידים. תפילה של אברהם אבינו היא כנגד קרבן של שחר, תפילה של יצחק אבינו היא כנגד קרבן מנחה שבין ערביים. אבל יש בעיה עם תפילה של יעקב אבינו כי קריאת שמע זה מהתורה, אבל תפילה זה רשות כי אין קרבן לילה, אלא הייתה שרפה של איברים שנשארו על המזבח.

הרי התאומים יעקב ולהבדיל עשו חילקו את היום ואת הלילה. יעקב אבינו לקח את הצד של קדושה ועשו (שהוא קין – בן חוה ונחש לפי זהר) לקח את הצד ההפוך. ואז הם באו לדי הסכם שצריך לתקן את הכל. יעקב אבינו מתקן את הבל שהיה רועה צאן, כלומר הוא מתקן את עולם החי ועולם המדבר – עולם האדם, ועשו שהוא קין – איש אדמה, איש שדה – הוא צריך לתקן את עולם הדומם ואת עולם הצומח. אז יעקב אבינו היה צריך להיות בחינת משיח בן דוד, ועשו שהוא קין היה צריך להיות בחינת משיח בן יוסף. כל אחד מתקן לפי דרגתו: יעקב במידת הרחמים ועשו במידת הדין – ושניהם בתוך הקדושה.

אבל בגלל שעשו לא רוצה לתקן, אלא הוא רוצה עבודה זרה, רוצה שפיכות דמים, רוצה גילוי עריות - עד עצם היום הזה - אז הוא לא נאמן להסכם ויוצא מגדר של קדושה.

הוא אמר ליעקב: אתה תיקח יום ואני אקח לילה, אתה תיקח שלושה חודשים הראשונים בכל סדר, ואני אקח שלושה חודשים האחרונים. לכן חודשים של יעקב אבינו הם תשרי, חשון וכסלו. עשו לקח טבת, שבט ואדר ושם הם תוקפים, שם היה נס של פורים. אחרי זה עוד פעם מתחילים חודשים של יעקב: בניסן נגאלו. ניסן, אייר וסיוון – חודש התורה. אחר כך יש לנו שלושה חודשים קשים: תמוז, מנחם אב ואלול. יעקוב אבינו לא היה יכול לסבול ולקח אלול לתשובה וסליחות.

אותו עניין לגבי זמנים: לילה שייך לעשו ויום ליעקב. אז למה כתוב: ''ויפגע במקום''?
תיקון התפילה של אברהם אבינו זה השכמה, וישכם אברהם בבקר.
תיקון של יצחק אבינו זה תיקון בין ערביים – זה שיחה לפני השם יתברך.
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב . אבל תיקון של יעקב אבינו זה פגיעה בסתרא אחרא, לכן כתוב: ויפגע במקום, ולא כתוב, למשל, שהוא הגיע למקום ההוא או נפגש עם השכינה במקום ההוא? וחז''ל מסבירים: ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי. כי יעקב אבינו נשא תפילה בזמן של עשו, פגע בסתרא אחרא, כבש את החושך של הלילה בשביל האור, בשביל קדושה.

זה קרה על הר המוריה ושם יעקב קיבל את התפקיד – את הסולם: וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, (בראשית כח, יב).

כתוב: עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ כי הוא עצמו הסולם ואז: וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו . יעקב לא אחד שמתנתק מהעולם והוא לא אחד ששוקע בתוך העולם. כנהוג אצל גויים אדם צריך לבחור: או להיות רוחני ואז להתנתק מהעולם, או להיות גשמי ואז לשקוע לגמרי בתוך העולם הגשמי. אצלנו זה סולם מוצב ארצה בתוך ארציות כדי לקשור את הבריאה לבורא, לגלות את הבורא בתוך הבריאה, וראשו מגיע שמימה בדבקות לשורש, ואז כל הזמן הארה. ולכן המלאכים עולים ויורדים בו (בתוכו) דרך המצוות, תפילה, תורה - כל הזמן. ואז השם ניצב עליו.

יש יציבות תחתונה ויש יציבות עליונה. יציבות תחתונה – מוצב ארצה, פועל עם הגוף, מקדש את הגוף של העולם. יציבות עליונה – והשם ניצב עליו.
מי יכול לחבר ארציות, עולם התחתון עם עולם העליון? רק בני יעקב ולא בני עשו. לכן תפילת ערבית היא רשות ולא חובה. אנחנו קיבלנו אותה בשמחה ובעצם עושים אור בחושך, עושים תפילה - גילוי אלוקות בעולם דווקא בזמן של חושך, בזמן של הפך לקדושה. כי זה פגיעה בסתרא אחרא וזה התקרבות הגאולה.

כתוב בבראשית רבה:
ויקרא אלהים לאור יום זה יעקב ולחשך קרא לילה זה עשו ויהי ערב זה עשו ויהי בקר זה יעקב ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בוקרו של יעקב יום אחד שנאמר (זכריה יד): וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר:
ומפרשים:
ויקרא אלהים לאור יום זה יעקב – שנקרא ''שמש'' שאורו מאיר וזורח בעולם בעתות גאולה נקראת ''יום''.
ולחשך קרא לילה זה עשו – שמחשיך לעולם בעת גלות הנקראת ''לילה''.
ויהי ערב זה עשו – ששולט בעולם בתחילה, הם אומות העולם מבני עשו ששולטים על ישראל בזמן הזה, ואח''כ:
ויהי בקר זה יעקב – שישלטו בניו בעולם בסוף. ואין שניהם שולטים כאחד.
ויהי ערב ערבו של עשו – שיעריב שמשו ויכבה אורו, ואז:
ויהי בקר בוקרו של יעקב – שיאיר בוקרו ויזרח אורו בעת הגאולה העתידה.
יום אחד – וזה יהיה יום מיוחד ומוכן וידוע להקב''ה מבראשית לגאולת ישראל.
שנאמר (זכריה יד): וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר – על גאולה העתידה נאמר.
(מדרש רבה המבואר, ספר בראשית, ב ג)

 

 

הרשמת חברים

וילך כך מאות לאות עד שישכח מהגופניות שלו