שיעורים אחרונים

 

מתורת הבעל שם טוב

  • 1
  • 2
Prev Next

וְאַתָּה תְּצַוֶּה – כפשוטו: להזהיר ולצוות אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שבהם סוד האמונה, ומשם להגיע אל מדרגת הדביקות בא"ס ב"ה, אליו ולא למידותיו. כי תפקיד מנהיג ישראל לצוות ולחבר כל ישראל בסוד האמונה העליונה שהיא הדביקות":

 

 

 

 


בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
בעש"ט על פרשת תצוה
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
בית הבעל שם טוב


תפקידו של משה רבינו ע"ה לכל דור ודור


שמות כז כ
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. כי וְאַתָּה – הוא בחינת משה הנקרא בזוה"ק {פר' שמות כא ע"א}: רעיא מהימנא, הרועה הנאמן ואוסף לכל העדרים אל מקום הקודש. תְּצַוֶּה – דהיינו ותחבר בין שני רעים קוב"ה וכנסת ישראל על ידי וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ כי אז מתגלה: אֲנִי, יְהוָ"ה {ויקרא יט יח}. אֶת – כלל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כי הוא שקול כנגד כולם ואוהב ומחבר את כולם. כי וְאַתָּה תְּצַוֶּה – כפשוטו: להזהיר ולצוות אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שבהם סוד האמונה, ומשם להגיע אל מדרגת הדביקות בא"ס ב"ה, אליו ולא למידותיו. כי תפקיד מנהיג ישראל לצוות ולחבר כל ישראל בסוד האמונה העליונה שהיא הדביקות":

ייחוד המילויים
שמות כח ל
"וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהֹוָ"ה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְהֹוָ"ה - תָּמִיד. יש בזה סוד עמוק ושער גדול, ואגלה ואכסה וכו'. כי ידוע שבָּאוּרִים וְהַתֻּמִּים היו הכ"ב אתוון בדוחק, כידוע מאמר חכמינו ז"ל בגמרא {יומא עג ע"ב}: וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' לֵאמֹר: אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּיגֶנּוּ? וַיֹּאמֶר לוֹ: רְדֹף, כִּי הַשֵׂג תַּשִּיג, וְהַצֵּל תַּצִּיל! ואַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵירַת נָבִיא חוֹזֶרֶת - גְּזֵירַת אוּרִים וְתֻמִּים אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כז כא}: וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהֹוָ"ה, עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אוּרִים וְתֻמִּים? אוּרִים - שֶׁמְּאִירִים אֶת דִּבְרֵיהֶם. תֻּמִּים - שֶׁמַּשְׁלִימִין לְדִבְרֵיהֶם. ונמצא כשהיו צריכין לשאול דברים שיש בו ב' או ג' אותיות שוין כגון הַאֵלֵךְ לבבל, האיך היה התשובה בזה? ויש בזה סוד עמוק, כי בכל אות מהכ"ב אתוון יש כל הכ"ב אותיות, היינו על ידי המילואים ומילואים דמילואים וכו', חוץ מאות מ' שגם המילוי אינו אלא מ'ם כזה. והכהן המתלבש ברוח הקודש השואל, אחר שציוה ה' שיהיו כל הכ"ב אותיות באוּרִים וְתֻמִּים והיו מאירין האותיות עם מילואין שלהם גם כן - מזה המילואין היה יודע כל מה שצריך. וזהו {שמות כה ז}: אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחשֶׁן גם כן, היינו: המילואים של האותיות שהאירו גם כן על האבנים שצריך לאפוד ולחושן":

 

מילוי המילויים
"כל התורה רמוזה בתיבה אחת ובאות אחד, שהוא על ידי המילוי ומילוי דמילוי עד למעלה. שיש בכל אות כל הכ"ב אתוון ע"י מילואין. וכן, שבכל אות יש אלפים ורבבות אותיות על ידי המילוי ומילוי דמילוי עד למעלה. כי עשרת הדברות כולל כל התורה, כמו שביאר רבינו סעדיה גאון. וכמו שנכללת כל התורה בעשרת הדברות - כך נכלל כל התורה כולה בתיבה אחת":

 

"קודש הקדשים

הוא לב כל הארץ ולכל העולמות

נשמות ישראל

הם לב כל האומות ולב כל הבריות

הכהן הגדול

הוא לב נשמות ישראל

יום הכפורים

הוא לב כל זמני השנה

לשון הקודש

היא לב כל הלשונות

התורה הקדושה

היא לב לשון הקודש

החומש הקדוש

הוא לב כל התורה הקדושה

עשרת הדברות הקדושות

הן לב כל החומש

ושם המפורש

של מלך מלכי המלכים הקב"ה
הוא פנימיות לב אלוקות לכל התורה ולכל עשרת הדברות".

 

 

הבעל שם טוב כעוזר מלמד מכה את הסטרא אחרא

"ויהי אחרי פטירת אביו של רבי ישראל בעל שם טוב, ויגדל הילד. והנה אנשי העיר, מפני שיקרה נפש אביו מאוד בעיניהם, גמלו חסד עמו ויתנו אותו למלמד שילמד אתו, והצליח בלימודו מאוד. אבל דרכו היה ללמוד כמה ימים ואחרי זה לברוח מבית הספר, ויחפשו אחריו ומצאו אותו יושב לבדו ביער. ותלו הדבר מפני שהוא יתום ואין משגיח עליו, הוא נער משולל. והביאו אותו עוד פעם למלמד. וכן היה כמה פעמים: הוא בורח אל היער להתבודד שם, עד אשר בהמשך הזמן נתקרר הדבר ונתייאשו מליתן אותו למלמד.

ויגדל הילד שלא כדרך הארץ, וישכר את עצמו להיות "באהעלפער" [ריש דוכנא: עוזר מלמד], להוליך ולהביא תינוקות של בית רבן אל בית התלמוד ולהוליכם לבית הכנסת, לאמור אמן יהא שמיה רבא וקדושה ואמן בקול נעים. וזאת הייתה עבודתו הקדושה עם תינוקות של בית רבן, שהוא הבל שאין בו חטא.

וכל עת הליכת התינוקות היה מזמר עימהם בקול נעים ובחשק רב ויישמע למרחוק, כי עבודתו עלתה למעלה למעלה, כי היה הנחת גדול למעלה כמו מהשיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש, והיה עת רצון גדול למעלה.

וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתֹכָם {איוב א ו, איוב ב א}, כי הבין עד היכן הדברים מגיעים, ונתיירא לנפשו פן יגיע העת שיתבלע מן הארץ. ויתלבש השטן במכשף אחד. ויהי בעת הליכת הבעש"ט עם התינוקות בחשק רב ובקול זמר אף נעים, נתהפך המכשף לחיה רעה הנקרא "וואקילאק", וייפול עליהם אימתה ופחד וינוסו כולם מפחדו. ויש מהם שנפלו לחולי, רחמנא ליצלן, ויתבטל התמיד, כי פחדו לבוא לתלמוד תורה מפחד סכנת הדרכים.

ויהי אחרי כן, ויזכור הבעש"ט את דברי אביו זכרונו לברכה, שלא יירא משום דבר כי ה' אתו, ויתחזק בה' אלוקיו. וילך אל בעלי הבתים אבותיהם של התינוקות, וידבר על ליבם שיתנו הילדים על ידו, כי הוא יעמוד עליו ויהרגהו בשם ה'. ולמה יבטלו תינוקות של בית רבן אשר הוא דבר גדול מאוד? וישמעו לדבריו. ולקח בידו מקל טוב וחזק.

ויהי כאשר הלך שוב עם הילדים בשיר וקול נעים בגיל ורנן, נפלה עליהם החיה הידועה, וירוץ אליה הנער רבי ישראל ויכה אותה על מצחה מכה אחת, ותמות.
ולמחרתו נמצא שהערל המכשף מוטל נבלתו לארץ.

ומאז נעשה שומר לבית המדרש. וכך היה דרכו: כל זמן שהיו יושבי בית המדרש נעורים - היה ישן, וכשישנו הנעורים - אזי נעור מלישון. ועבד עבודתו עבודה תמה, עד שבא העת שייעורו בני אדם - אז חזר לישון, וכסבורים היו שהוא ישן כל הלילה מרישא לסיפא":
 

חדשות בבית הבעל שם טוב

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
Prev Next

הרשמת חברים

כשיבוא משיח במהרה בימינו