שיעורים אחרונים

 

מתורת הבעל שם טוב

  • 1
  • 2
Prev Next



"הכלל הוא: בראש השנה ויום הכפורים הקדוש ברוך הוא פוקד את ישראל לטובה, רק בחנוכה ישראל רואין הטובה בשכל, והוא במחשבה. כי עיני עדה, פירש רש"י ז"ל - חכמי העדה. ולכך בחנוכה בנרות כי הוא לשון ראיה, ואחר כן פורים הוא הדיבור כי קורין את המגילה, ובפסח הוא במעשה שאוכל מצה. ולכך חנוכה שהוא על הראיה, והוא בחודש כסליו הצירוף הוא: וירא יושב הארץ הכנעני, שמורה על הראיה" ספר קדושת לוי

דרושים לחנוכה

שם הֲוַיָּ'ה המאיר מאת ה' בחודש כסלו הוא: וַיֹהָ"הַ היוצא מראשי תיבות הפסוק {בראשית נ יא}: וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי שם אהי"ה המאיר בחודש זה הוא: יַאהָ"הַ:

כתר שם טוב תּוֹרָה קיג וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִי"ם דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים - כִּי קָרוֹב הוּא. מֵהַבַּעַל
שֵׁם טוֹב זִכְרוֹ לִבְרָכָה: כִּי כְּשֶׁהַזְּכָרִים קוֹדֵם, בְּשֵׁם יְהֹוָ'ה, רוֹצֶה לוֹמַר: יְ"וָ קוֹדֵם ההֹ"ה
- אָז הוּא חֶסֶד גּוֹבֵר. וְאִם לָאו - גּוֹבֵר הַשִּׁכְחָה הַנִּקְרָא פַּרְעֹה:

כִּי הָאָדָם - עוֹלָם קָטָן, וְיֵשׁ בּוֹ פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם. וְהוֹרָה הַכָּתוּב סֵדֶר הַתְּשׁוּבָה: שֶׁיִּהְיֶה בְּהַדְרָגָה
לְהָסֵב דֶּרֶךְ וְלֹא בְּפַעַם אַחַת, שֶׁאִם כֵּן - יִתְבַּטֵּל מִכֹּל וָכֹל:

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַכְשָׁו: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם - שֶׁהֵם אֵיבְרֵי הָאָדָם, שֶׁהָיוּ עַד עַכְשָׁו
מֻכְנָעִים תַּחַת יַד פַּרְעֹה. וְעַתָּה שִׁלַּח אֶת הָעָם שֶׁהֵם אֵיבָרָיו, לְחֵרוּת. וְלֹא נָחָם אֱלֹהִי"ם דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים - כִּי יֵשׁ בְּחִינָה הַנִּקְרָא דֶּרֶ"ךְ - שֵׁם ס"ג [יוּד הֶי ואָו הֶ"י] וְשֵׁם אֶהְיֶ"ה קס"א [אָלֶף הֶי יוּד הֶ"י], גִּימַטְרִיָּא דֶּרֶ"ךְ, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִזּוֹנִים אֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים. כִּי עַד שָׁם אֵינוֹ מַגִּיעַ פְּגָם וְחֵטְא בְּנֵי אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: אִם תִּרְשַׁע - מַה תִּפְעָל לּוֹ? וּלְכָךְ תְּשׁוּבָה מֵהָנֵי, כִּי שָׁם לֹא הִגִּיעַ פְּגַם הַחֵטְא. אִם חָטָא בִּזְנוּת - לֹא מִתְעוֹרֵר שָׁם רַק בְּחִינַת אַהֲבָה, רַק לְמַטָּה עָשָׂה רְשִׁימוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי חֶטְאוֹ. וּבְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה - עָשָׂה רְשִׁימוֹת טוֹבִים, וְנִתְקַן הַכֹּל. כִּי הֶעֱלָה הַמַּדְרֵגוֹת עַד הַבִּינָה שֶׁהִיא אֶהְיֶ"ה וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּעַמְקוּת הַזֶּה
דְּבָרִים נִפְלָאִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:


עש"ן כסלו:

י"ב חודשים הם י"ב חידושי המלך במלכות עולמו. י"ב חודשים הם זכר ונקבה.

מרחשון – נקבה, חודש של כלי
חסרון מחסור וכישלון.
כסלו – זכר, חודש של אור ושפע ונצחון:

השם כסלו: תלם, רפש ובוץ {ברכות ו ע"א}: "כִּסְלָא לְאוּגְיָא". כוכב הגשם והמלחמה {ברכות נח ע"ב}: "כִּסְלָא, וְאִי עָבַר כִּסְלָא - חָרַב עָלְמָא". טפשות וקשיות עורף {תהלים מט יד}: "זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה". "כֵּסֶל" – אמונה ובטחון {משלי ג כו}: "כִּי יְהֹוָ'ה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד". כס-לו: ל"ו נרות חנוכה:

שבט החודש: בנימין. בחינת א"י ירושלים ובית הבחירה. בזכות ג' דברים: יחיד השבטים שנולד בא"י, יחיד שלא השתחווה לעשיו, יחיד שלא מכר את יוסף אחיו. "לְבִנְיָמִן אָמַר: יְדִיד יְהֹוָ'ה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" {דברים לג יב}. וכן אנו ע"מ לרשת את ארץ הקדש ולזכות לבית המקדש. "מרדכי איש ימיני – לא יכרע ולא ישתחווה", כי הוא מזרעו של בנימין. שמו שונה מבן-אוני לבנימין, מדין לרחמים, מצער לשמחה:

אבן החודש: ישפה – יש פה כל הגונים, כי הכל מתנקז אל המלכות, וסגולת האבן לעצור ולשמור את הדם פועלת כאשר האדם שומר את טהרתו:

אות החודש: סמ"ך – אות סגורה {בראשית ב כא}: "וַיַּפֵּל יְהֹוָ'ה אֱלֹהִי'ם תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה". אות של "סומך נופלים". בטל בס' {טושו"ע אור"ח סי' תמז ויו"ד סי' קד}. ב' עניינים בהם ס' אותיות שהם שמירה {שיר השירים ג ז}: "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל: כֻּלָם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת", וברכת כהנים {במדבר כד-כו}: "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָ'ה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָ'ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָ'ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם". מיהו צדיק? סמ"ך עי"ן פ"ה – שומר נאמנותו ועיניו ופיו:

מאורעות כסלו: יג כסלו – חתימת התלמוד בבל והסתלקות רב אשי ורבינא חותם הגמרא. יט – הסתלקות המגיד רבי דוב בער ממעזריטש זי"ע ויום הגאולה על שחרור אדמו"ר הזקן בעל התניא. כד – יום חנוכת בית שני. כה – חנוכת המקדש והמזבח בימי חשמונאים:
 

חדשות בבית הבעל שם טוב

הרשמת חברים

יש בְּכֹל אוֹת עוֹלָמוֹת וּנְשָׁמוֹת וְאֱלֹהוּת