שיעורים אחרונים

 

מתורת הבעל שם טוב

  • 1
  • 2
Prev Next

 

הרב דניאל הכהן סטבסקי
חמשת ספרי היסוד למורנו הבעל שם טוב
פרשת נח

 יום חמישי  | תשרי | תשעב  

 

 

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו' בית הבעל שם טוב

 

  עבודת השם ביראה ובאהבה

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ (בראשית ו ט)

אומר הבעש''ט הקדוש: אדם נקרא צדיק בסוד {משלי י כה}: כַּעֲבוֹר סוּפָה – וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק - יְסוֹד עוֹלָם. כשיש לו תענוג גדול בעבודת השם יתברך - וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. (איוב יט כו)

ממשיך הבעש''ט:
שאלו אחד: איזו עבודת השם? והשיב לו כל שיש בו תענוג ושמחה בצירוף המורא.

כלומר עם יש לו תענוג ושמחה בלי יראת שמים -זה מסוכן, מזה צריך להיזהר. אבל מצב ההפוך גם לא יציב כי ברגע שאין לאדם תענוג אז הוא יעזוב את הכל, חלילה. כלומר, בן אדם צריך גם יראת שמים כדי שברגע שהוא לא מרגיש תענוג – אז יחזיק את עצמו, וגם תענוג כי הוא לא יכול שלא יקבל תענוג.

ביחסים בין הקב''ה לבין אדם יש מדרגה של בן ויש מדרגה של עבד. אנחנו בנים להשם יתברך, כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלוהיכם" ( דברים י''א, ד), אבל כאשר אנחנו לא מרגישים קירבת הבן להקב''ה אז צריכים לעבוד השם כעבדים. כי לפעמים אבא מסתיר את עצמו כדי לקדם אותנו, אז צריכים להיות עבדים. לכן אנחנו אומרים בתפילות ''אבינו מלכנו'', וגם אומרים:
''השיבנו אבינו לתורתך וקרבינו מלכנו לעבודתך'' ועוד.

עניין העבד – זה צד של יראת שמים. עניין הבן, ''וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב''(תהילים עג, כח) - זה צד של אהבה. וחייבים שיהיו שני הצדדים האלה ביחד.

אומר הבעש''ט: ''וכלשון הרמב''ן זכור לטוב. כי בגשמי מקום שיש יראה – אין גילה, ובמקום גילה – אין יראה.''

כלומר, בעולם הגשמי, בעולם הזה איפה שיש יראה, יש עניין של דינים – אז שם אין שמחה. אבל אם יש שמחה – אז לא פוחדים משם דבר, אין יראת שמים.

והוא ממשיך: כי אם בעבודת השם יתברך נמצא שבמקום יראה יש אהבה. לעבוד את השם ביראה ובשמחה, והן תרין רעין דלא מתפרשין.(זהר ויקרא ח''ג ד, ע''א)''

כלומר, אהבה ויראה לא נפרדות, תמיד צריכות להיות ביחד.
והוא ממשיך: ''ויראה בלא שמחה – הוא מרה שחורה.''
אם אתה רוצה להנהיג את עצמך ועבודה שלך ומשפחה שלך רק ביראה – אתה מביא את עצמך ובית שלך, חלילה, למרה שחורה.

והוא ממשיך: לא יאות לצער על עבודת השם יתברך איך לעבוד, רק תמיד יהיה בשמחה. ואפילו באותו שעה, צריך גם כן לעבוד אותו יתברך.

זאת אומרת שגם מצד השני, אם זה רק אהבה בלי יראה – המצב הזה יכול להביא פריצות, חלילה.

ועוד מביא הבעש''ט בשם הרמב"ן שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה: כשיתמלא יראה ואהבה בעוסקו בתורה - ידע שתורתו עולה לרצון לפניו יתברך שמו. כמו שהשיב הרמב"ן לשואלו דבר: איזהו עבודת השם על אמיתתו? והשיבו: אם יש שם אהבה ויראה - זהו עבודת השם ואם לאו - לאו. לראות שמכל עבודה יקבל יראה ובושה. וזה הכלל: שכל הארה צריכה להביא יראה לאדם, וזה התכלית שלה. ובלא זה אינו כלום.


כך מביא הבעש''ט הקדוש בשם הרמב''ן שצריך לשלב שני כוחות האלה שהם כוחות כלליים בעולם ובנפש האדם.

בתוך שלושת קוים של המידות: קו ימין - הינו אהבה, קו שמאל - יראה וקו אמצעי - אמונה.

כאשר אהבה מתפשטת במושכלות - הינה חכמה, כאשר היא מתפשטת במורגשות – הינה חסד, כאשר היא מתפשטת במוחשות – הינה נצח, קביעות, התמדה.

קו שמאל – בעולם ובנפש אדם – הינו יראה, יראת שמים, בושה, פחד. כאשר יראה מתלבשת במושכלות – הינה בינה, יכולת להבין דבר מתוך דבר. כאשר יראה מתלבשת במורגשות – הינה גבורה, יכולת להתגבר על מידת הדין. כאשר יראה מתלבשת, מתפשטת במוחשות, בדברים מעשיים – הינה הוד, הכנעה וביטול.

קו האמצעי – הינו אמונה – דבר גבוה ביותר, דבקות לשורש, להשם יתברך, וזה מעל השכל, לא מתחת השכל, זה לא מצב שאם אני לא מבין אז אני מאמין. אמונה – זה שכל העליון, נשמה שמחברת לשורש ולא דרך הפילטר של שכל. כאשר קו אמצעי של אמונה מתלבש במושכלות – הינו דעת, תיקון הדעת, הבדלה בין הדעת טוב לבין הדעת רע. כאשר אמונה מתלבשת במורגשות – הינה תפארת, אמת ורחמים. כאשר אמונה מתלבשת במוחשות – הינה יסוד, סוד התקשרות. וסוד התכלית – הינו מלכות, להמליך את הבורא על הכל.

אז צריכים שיהיו אהבה ויראה ביחד. אנחנו לא מזרח ולא מערב, אנחנו ישראל – חיבור בין השמים לבין הארץ, בין הנשמה לבין הגוף, בין הימין לבין השמאל. לכן במקום של יראה תהיה גם גילה ובמקום של גילה תהיה גם יראה – זה סוד עבודת השם. אם אתה רואה שיש איזון בין שתי המידות אצלך – סימן שאתה הולך בכיוון הנכון בעבודת השם.

הבעש''ט הקדוש אמר שעד שהוא הגיע לעולם, העולם היה עומד על יסוד של קטנות. היו צדיקים, אומר מדרש שהקב''ה שתל צדיקים בכל דור ודור .אבל אלה היו צדיקים חשוכים, צדיקים מתקופות של מידת הדין. אמר הבעש''ט: ''כשאני בעולם אז מידת הרחמים גוברת ועולם עומד על הגדלות.''
זאת אומרת שמחורבן הבית ומתחילת הגלות רק עם הבעש''ט התחילה תקופה חדשה של צדיקים מצד הרחמים ולא מצד הדין, לא צדיקים חשוכים אלא צדיקים מאירי פנים.
כתוב בספר ''מקור מים חיים'' (פרשת קרח): הרב ישראל בן אליעזר [הבעל שם טוב זי"ע] אמר, שנשמתו לא רצתה לירד לזה העולם, מפני הנחשים השרפים שיש בכל דור, שלא יוכל לקום מפניהם חלילה, שלא יחלישו דעתו כל כך עד שיתבטל חלילה, ונתנו לו ששים גבורים נשמות צדיקים לשמרו ואחד מהם היה הגאון מאיר נתיבים וכדומה''.
רק לא אמרו לבעש''ט שכל תלמידיו יהיו תחילה מתנגדים שלו. ובאמת היה לבעש''ט הרבה עבודה עם התלמידים. היו לו שישים תלמידים – גדולים, עצומים, קדושים, אבל חשוכים והיה צריך להמתיק אותם. רואים את זה בספר ''שבחי הבעש''ט '' שלכל תלמיד שלו היה עניין של חשכות ושבירת מעמדות והיה צריך להמתיק אותו.

ובכל זאת, צד של אהבה בלי יראה – זה גם קלקול גדול. צריך אדם לפקח על כוחות הנפש שלו ולאזן אותם כל הזמן שלא יהיה רק בצד היראה או רק בצד של אהבה, אלא שיהיה לו איזון בין שני הכוחות. זה עבודה של אדם גם בתווך קצר וגם במשך כל החיים.

 

 

חדשות בבית הבעל שם טוב

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
Prev Next

הרשמת חברים

כשיבוא משיח במהרה בימינו