בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו' בית הבעל שם טוב
יציאה משליטת המזלות
כותב רב מרדכי שיינברגר שליט''א:
''בזמן שעם ישראל ישבו במצרים היו בשליטת המזלות, וכשיצאו משם יצאו גם משליטת המזלות... הגדה של פסח באה לרמז על העניין הנ''ל, כי גד''ה פרוש מזל כמ''ש בא גד, וכן גדה בגימטריה י''ב הרומז לי''ב מזלות. אלא שכאן מדובר בהגדה של פסח, שהדגש הוא על פסח, שהקב''ה פסח על בתי בני ישראל , והכוונה למדרגת אריך אנפין שהוציא את בני ישראל ממצרים, כלומר שהוציא משליטת המזלות.'' (ביאורים, טעם לשם הגדה)
כלומר, ביציאת מצרים אנחנו שברנו את המזלות, שחטנו את הטלה, נכנסנו לשבת הגדול. כי כאשר אדם גדול - הוא בוגר, הוא לא צריך לשאול כל הזמן את אבא או את אמא או את הדוד, דוד סם במיוחד, מה לעשות. כאשר אדם בוגר הוא עצמאי בכל בחינות, בבחינה תרבותית גם כן. במצרים היינו עבדים, וכל דבר היינו שואלים את המצרים. ואחרי שיצאו ממצרים היו כאלה שקשה היה להם להיות עצמאים, לכן רצו לחזור מצרימה. כמו שהיום יש אנשים שכאילו יצאו ממצרים, יצאו מגלות , יש דורות שכבר נולדו בארץ ישראל – אבל כל הזמן מסתכלים על אמריקאים ועל אירופאים ומחקים להם בכל דבר ודבר. רק אנחנו, יהודים, מעבר למדרגה הזאת, וגוים לא יכולים להגיד לנו מה לעשות.
ביציאת מצרים יצאנו מהאנושות, אנחנו לא שייכים לאנושות, אנחנו במדרגה אחרת לגמרי, אנחנו באנו להשפיע על האנושות, לתקן עולם במלכות שד''י ולא להיות חלק של העולם. עולם זה לשון העלמה, הסתרה כי הוא מסתיר את הקב''ה, ואנחנו לא צריכים להיות במדרגה הזאת. לכן אומרים ''שבעים אומות העולם'' – כי הם העולם, ואנחנו - לא, אנחנו לא העולם בכלל, אנחנו באנו לתקן את העולם, אנחנו לא טבע – דומם, צומח וחי – אנחנו מעל הטבע ובאנו לתקן את הטבע.
ביציאת מצרים יצאנו מגדר האנושות, אנחנו מעל הקור הברזל, מעל השפעה אוסטרלית של כוכבים ומזלות, ואין לנו שום עסק עם כוכבים ומזלות. מה שמובא בזהר הקדוש על העניין הזה - רק כדי להבין מה קורה אצל גויים, מה קורה בגלות. כי מי שנמצא בגלות – הוא מוגבל.
אלא מי שמתנהג בקדושה על פי התורה והמצוות ומי שזכה לחיות בארץ הקודש – הוא לחלוטין מעל השפעה אוסטרלית, הוא לא צריך לשאול מה המזל או לעשות כל מיני מפות, למפות בן אדם – זה ממש מצרים, למפות יהודי -זה לעשות צער לנשמתו, לשים לו גבולות, מייצרים, חס ושלום.
אך לפני שבני ישראל יצאו ממצרים כעם, הקב''ה גילה לאבותינו הקדושים, כאנשים פרטיים, איך לצאת מהשפעת הכוכבים והמזלות ולהיות רק תחת שליטתו של אין סוף ברוך הוא.
מספרת הגמרא:
דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו החוצה אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בן ביתי יורש אותי אמר לו לאו כי אם אשר יצא ממעיך אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל. (מסכת שבת קנו ע''א)
ואלו במקום אחר אומרת גמרא: ''בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא'' (מעוד קטן כה, ע''א)
מביא רבי מנחם נחום מטשארנביל פרוש של הבעש''ט הקדוש על הגמרא הזאת:
''והנה אמרו רז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא והקשו התוספות הא אמרינן אין מזל לישראל עי"ש ואמר הבעש"ט ז"ל אַי"ן רצה לומר דבר שהוא אַי''ן שהוא הרצון הנקרא אַי"ן לרוב העולם אין משיגים זה מזל לישראל וזהו כוונת חז"ל גם כן בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא במזל אַי"ן שהוא הרצון מה שנוזל מהרצון כדכתיב ''וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם'' ( שמות לג יט) ברצון ואַי"ן הוא רצון שהוא ראשית הכל והוא למעלה מזכות כי מה שמגיע בזכות הוא אינו חסד של אמת שמגיע לו התשלום והחסד של אמת הוא ברצון בלי זכות אפילו... ''
(מאור עינים על תהלים)
כלומר, בבני חיי ומזוני, בכל שלושת ערוצים של קיום – עולם, שנה נפש – בכל שלושתם אנחנו לא תחת השליטה של הכוכבים והמזלות אלא תחת שליטה של אין סוף ברוך הוא.
מביא רב מרדכי שיינברגר מארי''זל:
''הגדה של פסח באה לרמז על העניין הנ''ל, כי גד''ה פרוש מזל כמ''ש בא גד, וכן גדה בגימטריה י''ב הרומז לי''ב מזלות. אלא שכאן מדובר בהגדה של פסח.''
אם פרעה – זה ''פה רע'' – הוא שסתם לנו את הפה, פסח – זה ''פה סח'' , כי עכשיו אף אחד לא סותם לנו את הפה, אין תקשורת עוינת, אין תשקורת יותר, אנחנו נגיד מה שרוצים בהגדה של פסח:
'' שְׁפךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא
לֹא קָרָאוּ''. ויכולים לקפוץ לאן שרוצים. אנחנו בני חורים ואף אחד לא יגיד לנו מה להגיד ומה לעשות – רק הקב''ה. וזה ההגדה, זה הסדר הנכון של הדברים.
לכן הוא ממשיך:
''שהדגש הוא על פסח, שהקב''ה פסח על בתי בני ישראל , והכוונה למדרגת אריך אנפין (זה חיצוניות של כתר) שהוציא את בני ישראל ממצרים, כלומר שהוציא משליטת המזלות.''
למה כתוב בשולחן ערוך עכו''ם, למה לא כתוב ''אינו יהודי'' או ''גוי'' או ''נכרי'', הרי יש עמים שלא עובדים כביכול כוכבים ומזלות? אלא כל אומות העולם הם תחת השפעה של הכוכבים והמזלות, וכל סדר הזמנים שלהם הוא על פי חודשים שהם שמות אלילים של עבודה זרה. לכן הם כולם עובדים כוכבים ומזלות, עכו''ם.
אך אנחנו יצאנו מהשפעת המזלות, יצאנו מקור הברזל. מי שנדבק בצינורות רוחניים של המצוות, לצוותים, לחיבורים האלה העליונים, לאין סוף ברוך הוא – אז הוא תופס את האור לפני שהאור נכנס לי''ב ערוצים דטרמיניסטים האלה שקובעים את המציאות של העולם הזה, הוא תופס את והאור לא מצומצם, הוא מעל כל השפעה הזאת.
רב מרדכי שיינברגר ממשיך ואומר:
''בעת שפל התלוננו עם ישראל ואמרו ''זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים חינם''.
איזה דגים אכלנו שם, נסיכת הנילוס? קדחת אכלנו שם! אידאליזציה של גלות: כמה טוב היה במרוקו – במרוקו היו פרעות! כמה יפה היה בפולין – לא היה שם שום יופי, ממש במסירות נפש עמדנו על התורה הקדושה, היה סבל גדול. אז מה העניין של ''הדגה אשר אכלנו במצרים חינם''? כתוב ''חינם מהמצוות'', אדם היה יכול לאכול בלי לברך, בלי להעלות את הניצוצות למעלה – זה נקרא חינם. חינם – זה גם כוונה בלי ''חן'', כי היינו בשליטה של מזלות.
ממשיך רב מרדכי שיינברגר ומסביר:
''כלומר שזוכרים את השליטה של י''ב מזלות שהייתה במצרים. (הדגה – אותיות הגדה) וההבדל בין דגה לגדה הוא: שבמלה גדה הג' משפעת לד' בבחינת גומל דלים כ''ש בזהר, שענינו הוא קבלה ע''ש להשפיע, שהוא שלימות התיקון. משא''כ במלה דגה הד' שולטת על הג', כלומר שהמקבל מתרברב על המשפיע ואינו רוצה להתבטל בפניו, שזה בחינת רצון לקבל ע''ם לקבל.''
זה מה שהיה במצרים, אבל היה תיקון לזה, ברוך השם. אז יש לנו חמישה עשר שלבים איך לצאת ממצרים ואיך להוציא מצרים מתוכנו. ואנחנו צריכים לחזור על שלבי הגאולה על פי הסדר כי אין אדם מתקן אלא במקום שהוא נמצא. אנחנו צריכים להימצא כאן ובפועל גם בגוף לסדר צינורות, איברים וגידים על פי הסדר הזה באכילה, באמירה, במחשבה, בדיבור ובמעשה כדי לעבור אותם שלבים ואחר כך לצאת, כי אחרת לא עולים על המסלול. לכן כדי לתקן את התיקונים הנשארים לנו צריכים לחזור לאותו המהלך בכדי להיות שם ולהוציא משם אותם הניצוצות שנשארו וזה הסדר שאנחנו עושים בפסח, זה התיקון.
הרי שמונים אחוז של הנשמות נשארו שם. אומרת התורה:
''וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם'' (שמות יג יח)
וכותב רבנו בחיי על הפסוק הזה שיצאה רק חלק מבני ישראל וגם שיצאו מצרים (ערב רב) איתם:
''ועל דרך המדרש (תנחומא בשלח א) וחמושים עלו, אחד מחמשה וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי החושך כדי שלא יראו המצרים בפורענותן, ויש אומרים אחד מחמישים ויש אומרים אחד מחמש מאות מכאן ואילך צא וחשוב. ושלישים על כולו, יש אומרים יצאו עליהם שלושה מצרים על כל אחד ואחד מישראל ויש אומרים שלושים ויש אומרים שלש מאות, עד כאן במדרש.'' (רבנו בחיי על התורה)
לכן כל יתר הגלויות: בבל, מדי ופרס, יון ונוכחית הכי קשה - גלות אדום וישמעאל - הן כולן כדי לאסוף גרים כמו שכתוב במסכת תענית, כדי שאנחנו נעבור ונעלה ניצוצות משם. כי בשורש לא תוקנו כל הניצוצות, לכן הצטרכו ללכת לגוף הגלויות עד עצם היום הזה. לכן היום כאשר כתוב: ''לא נשוב לארץ מצרים'' הכוונה שלא נשוב לאותו המצב שאנחנו תחת שלטון של זרים, של תרבויות זרות, של יצרי הגוף, של ארץ מצרים – בית עבדים. לכן כתוב בשער הכוונות וגם בשער הקדמות בכתבי ארי''זל שגלות – זה עניין של תיקון ועד שאנחנו נוציא כל הניצוצות האלה יהיה לנו מצב של גלות. ואין בן דוד בא עד שלא יצאו כל נשמות שבגוף. אין לנו ברירה אלא להמשיך בתיקון הזה. וגם היום אנחנו עדיין בגלות, ומי שאומר שאנחנו לא בגלות רוחני הוא טועה ומטעה. אנחנו עקבתא דמשיחתא ולא בהתחלתא דגאולה. כתוב במסכת סנהדרין שכל עוד אין בית המקדש – לא נגאלנו.
לכן אנחנו צריכים סדר פסח כדי שנצא ממצרים ממש. אנחנו לא עוסקים בפולקלור, במין דתיות בורגנית כזאת, אלא יש לנו עבודה – צריכים לצאת ממצרים ממש, גם בפרט וגם בכלל . זה העבודה שלנו – סדר עבודה של פסח. ומי שלא עושה סדר כמו שצריך גם מהבחינה הפנימית - אז הוא לא פוסח, הוא נשאר פיסח, זאת הבעיה. כי אנחנו צריכים שכל אחד ואחד ייצא ממצרים הפרטי שלו, ישתחרר משליטת הכוכבים והמזלות בדרך של אבותינו הקדושים ויעבוד רק השם יתברך.
אמר הבעש''ט הקדוש:
''ענין גלות מצרים וגאולת מצרים, כמו שהיה בדרך כללות אומה ישראלית, כך יש בפרטות אדם. וכמו ששמעתי (עיין פרשת וישלח, ועוד) פירוש הפסוק קרבה אל נפשי גאלה (תהלים סט, יט), כי קודם שיתפלל על גאולה כללית, צריך להתפלל על גאולה פרטיות לנפשו.''
(תולדות יעקב יוסף פרשת שמיני)