פרשת דברים

• הדפסה

 

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
פרשת דברים
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו'
בית הבעל שם טוב

 

אלוקות – נשמות - עולמות

אמר הבעש''ט הקדוש שחמישה חומשי תורה הם כנגד חמישה כוחות הנפש: נפש, רוח, נשמה, חיה,יחידה, וחומש דברים הוא כנגד נפש וכנגד בחינת המלכות כי זה חומש שחוזר על כל התורה מחדש ומכין אותנו לכניסה לארץ הקודש, לקיום התורה, לא רק ללימוד תורה אלא לקיום תורה לשמה. מה שקדם לזה – מטות, מעסי – זה דיני כיבוש הארץ שזה מצווה מהתורה.
מאוד חשוב ללמוד דברים האלה כדי שתורה שלנו תהיה תורה שלמה, כמו שאמר דוד המלך: תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. (תהלים יט ח)

אומר מרן הבעש''ט הקדוש: מתי התורה הקדושה משיבת את הנפש?
יש שני תנאים: אחד- תורת השם שהיא תורה של הקב''ה ולא תורת אדם, לא תורה של סברות אנושיות אלא תורת השם, תורה אלוקית. ודבר שני שהיא תורת השם תמימה, שלמה. זאת אומרת שלא מוציאים מצוות לא אופנתיות מהתורה כי תורה חסרה זאת לא תורה תמימה ולא שלמה ואז היא לא משיבת את הנפש.

מתי לתורה יש כוח להשיב את הנפש לכלל ישראל ולכל נפש פרטי בתוך כלל ישראל? כאשר היא תורת השם ולא תורת אדם, תורה אלוקית בלי סברות אנושיות ותנאי השני – כאשר תורה שלמה.

אז בפרשיות מטות מסעי למדנו הלכות כיבוש הארץ שעדיין לא זכינו לקיים בשלמות, אבל בעזרת השם נקיים את זה בקרוב: וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, ומה יקרה אז? - וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. (בראשית כח יד)

ועכשיו אנחנו נכנסים לחומש הדברים וכאן תורה חוזרת על עצמה עם כל חוקי התורה ולכן חומש דברים נקרא ''משנה תורה'' כי משננים כל חוקי התורה על מנת להיכנס לארץ הקודש ולקיים את התורה התמימה בשלמות.

אומר הבעש''ט הקדוש שחומש בראשית – זה בחינת היחידה, שמות – בחינת החיה, ויקרא, ספר הכהנים וקרבנות – כנגד הנשמה, במדבר איפה יש הרבה רוח ואין מחיצות – כנגד רוח, וספר דברים – כנגד הנפש, בחינת המלכות כי ארץ ישראל זה שטח מלכות שבו ממליכים את הבורא על כל הבריאה אשר הוא ברא, וזה המקום שלא סובל מלכים בשר ודם, לכן כל המלכים פרט לדוד מלך ישראל חי וקיים לא היו טובים, כולם לא עשו טוב בעיני השם עד הסוף. רק דוד המלך היה מלך טוב בגלל שהוא המליך את השם. ארץ ישראל לא יכולה לסבול אנשים שממליכים את עצמם ומקיאה אותם.

חמישה חומשי תורה הם גם כנגד שם הוי''ה וכנגד אדם קדמון וארבע עולמות. וכך כתב הבעש''ט הקדוש באגרת הקודש שבכל אות של תורה ותפילה יש אלוקות, נשמות ועולמות. כי אותיות הן חלקים של השכינה ו''בהן נבראו שמים וארץ'' - עולמות.

תורה שם יהו''ה נשמות עולמות

בראשית קצו של יו''ד יחידה אדם קדמון
שמות יו''ד חיה אצילות
ויקרא ה''א נשמה בריאה
במדבר וא''ו רוח יצירה
דברים ה''א נפש עשיה

וכך מתחיל ספר הדברים.
אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה, מוֹל סוּף, בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל, וְלָבָן, וַחֲצֵרֹת, וְדִי זָהָב: (דברים א א)

כלומר משה דיבר לכל ישראל בכל הדורות. כל נשמה ונשמה שומעת את הדברים הללו היום – לא כתוב בזמן עבר אלא תורה אומרת בזמן הווה: בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה, מוֹל סוּף, בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל, וְלָבָן, וַחֲצֵרֹת, וְדִי זָהָב. וזה כולל כל מצבים של עם ישראל: מצבי מדבר, מצבי נפילה - תופל, מצב של מחלוקת - חצרות, מצב של תאוות ממן - די זהב, כל המצבים של ירידה – הירדן – לכל מצבים האפשריים יש בתורה הקדושה הארה ותרופה.

עכשיו מורנו הבעש''ט הקדוש כדרכו מדבר על פנימיות של העניין ומסביר איך באותיות של מלה הראשונה של חומש דברים, כלומר באותיות של מלה ''אלה'' יש כבר רמז על התפשטות של מחשבת הבורא שמגיעה עד עולם העשיה שהוא כנגד חומש דברים.

אומר הבעש''ט:
שהמחשבה אינה מושגת רק לאדם שהוא יודע בדעת מה שהוא מחשב.

כלומר, אדם לא יכול להשיג את בחינת המחשבה אלא אם כן הוא מפנה מחשבה כלפי פנימה והוא מודע למה שהוא חושב, למה שעובר דרכו, דרך מחשבות לבו ושכלו. בדרך כלל אין לאדם מחשבה, לרוב העולם אין מחשבה, אלא יש להם רעיונות. רעיון זה לשון רע ולשון רעות. אדם רואה משהו בחוץ וזה מזכיר לו משהו אחר ודבר הזה מזכיר לו עוד משהו וכל היום הוא הולך מטולטל, הוא בעצם לא חושב – אלא הוא מחושב על ידי גירויים חיצוניים, ואין לו שום מחשבה.

לכן אמר הבעש''ט הקדוש: ''מחשבה אינה מושגת'' אם אדם לא דבוק למחשבת הבורא, אלא רק אם הוא יודע בדעת מה שהוא מחשב, כלומר יש לו יכולת להפנות את המחשבה כלפי פנים ולבדוק את מחשבתו, לראות מאיזה מקום באה המחשבה: מלמעלה או מלמטה, מבפנים או מבחוץ. כי אם הכל בא לאדם מלמטה ומבחוץ – אז אין לו מחשבה בעצם, הוא רק מגיב לגירויים חיצוניים. הוא מחושב ולא מחשב. לכן העצה היא להסתכל פנימה, וזה מה שעושה משה רבינו בפרשה הזאת: ''אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל '', בואו נחשוב מה המצב שלנו עכשיו, האם אנחנו בגדלות או בקטנות, מה נדרש ממנו עכשיו שאנחנו לא נגיב סתם לכל דבר שמסתובב בחוץ.

ממשיך הבעש''ט הקדוש:
וממחשבה - יצא לקול, וממנו - לחמשה מוצאות הפה.
כלומר, אם יש לאדם מחשבה אז הוא יכול להוציא קול שהוא מחובר, קול אמיתי. וקול מכה בחמשת מוצאות הפה ואז יוצא החוצה – זה נקרא דיבור.

וכך הקב''ה מחדש בכל רגע מעשה בראשית:
מחשבת הבורא (אל''ף) מתפשטת בשלושה ערוצים ( אות למ''ד שעשויה משלוש וא''וים) -חסד, גבורה, רחמים ואחר כך בורא (בדיבור) את המציאות בחמישה (ה''א) עולמות ובחמישה מדרגות של נפש אדם.

ממשיך הבעש''ט הקדוש:
וזהו: אֵלֶּה. (זהי הכוונה למה ספר דברים מתחיל במילה אלה) רצונו לומר אל''ף –למ''ד - ה''א: אֵ - אָלוּ"ף בִּינָה, ממשיך אחר כך לג' קוים. וזהו: לֶּ מאֵלֶּ"ה. ומשם – לחמשה מוצאות הפה וזהו ה' מאֵלֶּה.

כלומר כאשר משה רבינו בא לומר לנו ''אלה הדברים'' הוא רצה לתת לנו את הדרך הנכונה איך להתנהל בקשר מחשבה – קול – דיבור.
אל''ף – זה אלוף בינה – זה מחשבה,
למ''ד – זה קול שיוצא בשלושה קוים.
ה''א – זה דיבור שיוצא בחמשת מוצאות הפה.

ממשיך הבעש''ט ואומר:
כשהיו"ד באה בתוכה אם כן נקרא גם כן אָלֶ"ף.

מדבר הבעש''ט על אות יו''ד שהיא אות פנימית ביותר, כל האותיות יוצאות
מהיו''ד, מנקודה ויציאה, ואחר כך ממשיכות לכיוונים שונים.
כך אות אל''ף עשויה מיו''ד למעלה, יו''ד למטה ואות וא''ו בלכסון שמחברת שתי יו''דים.

ממשיך מורנו הקדוש:
וזהו חכמה תתאה. כמו שהחכמה עילאה נקראת אָלֶ"ף:

חכמה עליונה נקרא אל''ף בגלל שהיא באה מאלופו של עולם. אבל יו''ד זה חכמה תחתונה שעדיין לא התפשטה, לא התגלתה.

מביא הבעש''ט גמרא:
כמו שאמרו בגמרא {שבת קד ע"א}: אָלֶ"ף בִּינָה. והוא: שאָלֶ"ף, קודם שבאה לבינה – נקראת פֶלֶ"א, לשון: מופלא ומכוסה, כי לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ {שמות לב א וכג}. אבל כשנתחברה בבינה (באה על ידי הבנה של בן אדם) - נקראת אָלֶ"ף - לשון לימוד. כי אז ידענו להַמבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבַר {חגיגה יא ע"א}:

כלומר, כתר נקרא ''פלא'' – התחלה של כל נצנוץ של הארה של מחשבה נקרא ''פלא''. כאשר זה מתהפך למטה אז נקרא ''אלף'' כאשר אדם מתחיל להבין דבר מתוך דבר. זאת אומרת שאל''ף לפני שהיא באה לבינה נקראת פל''א, דבר שאנחנו לא מבינים הוא פלא גדול.

ועוד הוא אומר:
אם כן, כשבאה היו"ד במידה אחרונה, גם כן נקראת אָלֶ"ף. והוא שאמרו: יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה: (משלי ג, יט)

כלומר, שם הוי''ה – היה, הווה, יהיה – מתפשט בחכמה, ודרך יסוד ומגיע למלכות (ארץ) וזה בחינת של חומש דברים כאשר מתכוננים להיכנס לארץ ולקיים את הכתוב בתורה.