בתפילה צריך לשום כל כוחו בהדיבורים שמדבר, וילך כך מאות לאות עד שישכח מהגופניות שלו. ויחשוב שהאותיות מצטרפים ומתחברים זה עם זה, וזהו תענוג גדול":
"והוא סוד אלהותו יתברך: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ {ישעיה ו ג}, שהארת אור אין סוף מתפשט הארתו עד נקודת התהום"