חודש מרחשון



עש"ן מרחשון:

א. השם מרחשון: מלשון רחש, כי עדיין תפילות תשרי מרחשות באויר העולם. החודש נקרא גם "ירח בול" {מלכים א ו לח}: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים". וכן השם רומז למבול שהחל בחודש זה. וע"כ נקרא "מר" כי בו בדה ירובעם בן נבט המלך חג מלבו והעביר את חג הסוכות מתשרי לחשון כדי למנוע את עשרת השבטים לעלות לירושלים {מלכים א יב לב-לג}: "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ. כֵּן עָשָׂה בְּבֵית אֵל לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ, וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר". ע"כ נשאר החודש ריקן מחג, ומכאן שמי שחוטף בעצמו ללא רשות שמים נשאר בלי מבוקשו. במרחשון החלה גלות אשור. בחודש ובו תחילת החורף שהיא התקופה הפנימית של השנה, שיש בו תנועת הנפש כלפי פנים, כדכתיב {משלי כז יא}: "חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר". תיקונו של חודש מרחשון: ע"י נאמנות לתורת ברית סיני ולירושלים ולמקדש ה':

 

 


ב. צירוף חודש מרחשון: שם הֲוַיָּ'ה המאיר מאת ה' בחודש מרחשון הוא: וּ הַ הַ " יְ היוצא מראשי התיבות של הפסוק {דברים כו טו-טז}: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. הַיּוֹם הַזֶּה יְהֹוָ'ה אֱלֹהֶי'ךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". ומורה על נאמנות ברית תורת ה':

ג. שם אהי"ה המאיר בחודש זה הוא: יּ הַ הַ " אְ:

ד. שבט החודש: מנשה. והוא ראשון השבטים שיצא לגלות אשור בבית ראשון. הוא ראשית הגולה וע"כ הוא יהיה ראשית הגאולה:
תיקון השכחה {בראשית מא נא}: "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִי'ם אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי":
תיקון הגלות {בראשית מח ה}: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי":
תיקון הבחורה והקנאה {בראשית מח יג-כ}: וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם, אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל, וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר: הָאֱלֹהִי'ם אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִי'ם הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו. וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: לֹא כֵן אָבִי, כִּי זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר: יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם. וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ אֱלֹהִי'ם כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה":
תיקון הנשיאות {במדבר ז נד}: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה: גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר":
תיקון ירושת הארץ {במדבר כז א}: "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה":
"וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. וַיִּתֵּן משֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ. וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר" {במדבר לב לט-מא:
"כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים. וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם, וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ אֶל גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם" {יהושע יז ו-ח}:
"וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס, וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ" {יהושע פרק יז יב- יג}:
"וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ, וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת" {שופטים א כז}:
תיקון המלחמה {דברים לג יז}: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ, וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה":
תיקון הנאמנות לבית ה' {דברי הימים ב ל יא-יב}: "אַךְ אֲנָשִׁים מֵאָשֵׁר וּמְנַשֶּׁה וּמִזְּבֻלוּן נִכְנְעוּ וַיָּבֹאוּ לִירוּשָׁלִָם. גַּם בִּיהוּדָה הָיְתָה יַד הָאֱלֹהִי'ם לָתֵת לָהֶם לֵב אֶחָד לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים בִּדְבַר יְהֹוָ'ה":

ה. אות החודש: נ המורה על כפיפת הקומה ושמירה כְנוּנֵי ימה ועל ברכה בפריה ורביה:

ו. אבר הראש: אזן ימין המורה על שמיעה טובה וזהירות מלשמוע חסרונות הזולת, כדכתיב {שמות כג א}:"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס":

ז. אבר הגוף: טחול והוא תיקון השחוק והלעג, כמאמר {ברכות סא ע"א ושבת לג ע"ב}: "תָּנוּ רַבָּנָן: לֵב - מֵבִין, כְּלָיוֹת - יוֹעֲצוֹת וכו', כָּבֵד - כּוֹעֵס, מָרָה - זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמַנִּיחַתּוּ, טְחוֹל - שׁוֹחֵק, קֻרְקְבָן - טוֹחֵן, קֵבָה - יְשֵׁנָה, אַף - נֵעוֹר וכו'":

ח. אבר היד: זרת ימין בפרק האמצעי:

ט. הכח לתיקון: ריח {ברכות מג ע"ב}: "אֵי זֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ", ומשיח צדקנו ניחן בו {ישעיה יא ג}: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָ'ה, וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ":

י. המידה: גבורה: חודש של תחילת גבורות גשמים ושל התגברות על הקשיים ותגבורת המידות הטובות בגשמיות וברוחניות כאחד:

יא. מזל החודש: עקרב אותיות עיק"ר בי"ת, וכן עקר"ב כמניין: דו"ד משי"ח: "דְּתַּנְיָא, שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶסַּח הַדַּעַת, אֵלּוּ הֵן: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה וְעַקְרָב" {סנהדרין צז ע"א}:

יב. מאורעות מרחשון: א. סיום בניין בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. ג.הילולת רבי ישראל מרוז'ין זי"ע. ד. הילולת רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסעצנא הי"ד זי"ע. ז. מתחילים לשאול גשמים בתפילת טל ומטר ומשיב הרוח ומוריד הגשם. ט. הילולת רבנו הרא"ש זי"ע. י. הילולת גד בן יעקב. יא. הילולת הצדיק מתושלח ורחל אמנו ורבי נחום מנחם המאור עינים מטשערנוביל ורבי אברהם היסוד העבודה מסלונים זי"ע. יב. הילולת רבי זאב וולף קיצעס תלמיד ומשמש הבעש"ט זי"ע. טו. הילולת מתיתיהו בן יוחנן כהן גדול ורבי אלעזר הקאליר ורבי אברהם ישעיה קרליץ החזון איש זי"ע. יז. החל המבול. כג. הילולת רבי משה מידנר זי"ע. כד. הילולת רבי אברהם אזולאי בעל חסד לאברהם זי"ע. כח. הילולת רבי מולא אור שרגא ורבי שלמה אבן דנאן זי"ע. ל. הילולת רבי צבי הירש משרת הכהן מרימנוב ורבי הציץ אליעזר יהודה ולדענברג זי"ע:

 

מרחשון אצל מורנו הבעש"ט זיע"א

סיפורי חורף: הדליק את העץ באצבעו

"עוד סיפר לי ר' פסח הנ"ל: פעם אחת נסע הבעש"ט מקאמינקע לביתו, ונסע עמו בצוותא חדא ר' ברוך מקאמינקע בעגלה מיוחדת, והסופר ישב עמו, וגם העגלה של קמח הולך אחריו:
אמר הבעש"ט: במקום פלוני נתפלל מנחה:
וזה היה בימי החורף, והיה קור גדול. ולאותו מקום היה רחוק כמה פרסאות:
ונתקררו מאד, והקור נכנס בגופם:
ואמרו: אי אפשר להגיע למקום הלז, כי המקום רחוק עדיין, ואנו כולנו נתגבר עלינו הקור:
וגם העבד שלו אמר שנתקרר מאוד:
ונסעו דרך יער, וציוה הבעש"ט לעמוד. ונגע באילן אחד באצבעו, ודלק האילן ונתבער, וחממו אצל האש:
וגם העבד שלו שלף השטיויל, וייבש המטלית שעל הרגלים, ואח"כ נסעו עד מקום פלוני:
ובנסעם מן המקום הזה, היה ר' ברוך מסתכל מה יהיה באילן הזה:
וגער בו הבעש"ט שלא יסתכל":
[ספר שבחי הבעש"ט מעשה צג]

 

"בחורף המקווה נתחמם ע"י ייחודים"
"סיפר צדיק אחד תלמיד מרן הבעל שם טוב זכרונו לברכה למורי חמי מורנו הרב אברהם מרדכי הצדיק מפינטשוב: שהלך עם מרן למקוה בימי החורף בעת קור גדול אשר נמשך הגליד מן הגגות, ונקרא סאנפיל. והמקוה נתחמם תיכף על ידי ייחודים:
ועניין זה היו יכולים כל בית מרן לחמם המקוה בחום גדול:
ועמד במקוה איזה שעות, עד שהתחיל הנר לטפטף ולכבות:
ואמר לו לרבינו: הנה הנר מטפטף לכבות!:
ואמר לו הבעל שם טוב בזה הלשון: דאָרְנִיֵע! קח סאנפיל מן הגג והדלק! מי שאמר לשמן וידלוק - יאמר לזה וידלוק!:
וסיפר שהיה דולק והולך עד שהלך עמו לביתו אחר שעה ושתיים:
וכשבא לבית, נשאר מעט מים בידו:
[קונטרס מאירת עיניים אות לד]
 

"רצועה של ארץ ישראל"
"מכתב הרב ממעזיבוז זצ"ל: שמעתי אשר אמר אבי זקני: הרב הקדוש הרב רבי נחום מטשערנובל היה על ציון הבעל שם טוב הקדוש זכרונו לברכה בימות החורף, והיה אז שלג רב וכפור גדול וחזק. והוא עמד על הציון בפוזמקאות בלא מנעלים. ושאלו אותו על זה, ואמר: שהוא מכוון ועומד על הרצועה של ארץ ישראל, לכן אינו מרגיש את הקור":
[קונטרס מאירת עיניים אות עט]

"חנוכת הבית השלישי תהיה בחודש מרחשון"
"עפ"י מה שאמרו חז"ל [פסיקתא רבתי פ"ו] דבית המקדש בימי שלמה נשלם במרחשון {כמו שהוא מבואר במקרא בירח בול במלכים א ו לח}, ופירשו חז"ל שהוא מרחשון, ולא חינכו אותו עד תשרי וכו'. וכן במקדש ראשון שנשלם במרחשון ולא חינכוהו עד תשרי - עתיד הקב"ה לשלם במרחשון במהרה בימינו בבנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. זה תוכן דברי המדרש שם. הנה נראה לפי זה כי חינוך הבית לעתיד יהיה במרחשון. כי בנין העתיד ב"ב יעמוד לעד לעולם ושוב אין תשלומין אחר למרחשון, רק בשעת חינוכו בבנינו במהרה בימינו:
וטעמא רבה אית ביה על פי מה שכתוב: ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם [הושע ג ה]. דחילוק מלכות בית דוד היה במרחשון כשעשה ירבעם את החג בחדש השמיני, החדש אשר בדא מלבו [מלכים א יב לג]. וכמו ששמעתי מכבוד מרן אדומ"ו מהרמ"מ זצוק"ל, שעל כן על פיפ רוב כל התחלות גזירת המלכות הוא במרחשון, והוא על כי בחודש הזה מרדו ישראל במלכם ואמרו ראה ביתך דוד - הנה בעבור זה בעת התיקון במהרה בימינו יהיה חינוך הבית ג"כ במרחשון וכו':
תשרי כבר היה בו חינוך הבית בימי שלמה, וכסלו שילם לו הקב"ה בבית שני בימי החשמונאים שאז הוא עיקר חינוך בית שני, כי בימי עזרא עדיין היו עבדים לבני פרס, כמו שאמרו שם אנשי כנסת הגדולה: כי עבדים אנחנו וכו' [עזרא ט ט], ומרחשון הוא המקווה שיהיה חינוך הבית לעתיד במהרה בימינו. הנה אלו הג' חדשים וכו' הם מיוחסים עפ"י סדר הדגלים: תשרי לאפרים, מרחשון למנשה, כסליו לבנימין, וכולם הם בניה של רחל נקראת עקרת הבית [זוה"ק ח"א קמט ע"ב]. על כן כל החינוכים של הבית הן המה רק בחודשים המיוחסים לבניה של רחל הבן וכו':
דהנה י"ב חדשי השנה נבראו על ידי י"ב אותיות פשוטות כמבואר בספר יצירה [פ"ה] הן המה הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק. אם כן אותיות לנ"ס בהם נבראו הג' חדשים, תשרי (ל) מרחשון (נ) כסלו (ס). וזהו שמרומז בתורה: ויהיו לנ"ס יהיה להן הוי'ה בעת אשר ישתלמו בחינוך כל הג' חדשים שבהן אתוון לנ"ס, וזה ישתלם לפי דברינו בחינוך האחרון במהרה בימינו במרחשון אשר הוא בחדש המיוחס על פי סדר הדגלים למנשה וכו':
כשישתלמו בחינוך כל השבטים הנ"ל, היינו תחילה אפרים בבית ראשון שנתחנך בתשרי המיוחס לאפרים, ואח"כ בנימין בבית שני בימי החשמונאים שנתחנך בכסלו המיוחם לבנימין, ואח"כ מנשה בבנין הג' שיתחנך במרחשון המיוחס למנשה, אז עוררה את גבורתך וכו', אז ולכה לישועתה לנו, וכו'. יהא רעוא נזכה לבנין בית המקדש ולזמן התחיה במהרה בימינו אמן":
[בני יששכר חדש תשרי מאמר ה אות ז]

"בבית השלישי יבואו גם כן יעקב ורחל ושבטי ישורון להשתחוות לפני הוי"ה"
"והנה בית ראשון שבנה שלמה נשלם בחדש הזה מרחשון, כמבואר בכתוב ירח בול וכו'. והנה עפ"י רוח הקודש לא חינכוֹ שלמה עד ירח האיתנים תשרי, והיה מרחשון מתבייש. והבטיח השם יתברך לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבנין הג', ע"כ תוכן דברי המדרש הובא בילקוט מלכים עיי"ש:
אם כן נראה מבואר מזה: דחינוך בית הג' במהרה בימינו יהיה במרחשון. אם כן חינוך כל השלושה בתים הם באלו הג' חדשים, תשרי - בית ראשון, מרחשון - בניין עתיד, כסלו - בית שני בימי החשמונאים שזה עיקר חינוכו, כמש"ל:
והנה לפי"ז תתבונן: להיות שחטאו ישראל ואמרו אז בחדש זה: ראה ביתך דויד! על כן בעת התיקון במהרה בימינו, הנה ימלוך מלך בית דוד משיח צדקנו ויתחנך הבית במרחשון ויתוקן העולם במלכות:
והנה לפי זה, סדר החינוך של הבתים היה בתחלה בית ראשון בתשרי המיוחס לאפרים, ובית השני בכסלו חדש המיוחס לבנימין, ובית המקוּוֵה במהרה בימינו נזכה לראותו יהיה חינוכו במרחשון חודש המיוחס למנשה:
הנה בחודשו, היינו חדש המיוחס לבנו מנשה הוא חדש מרחשון, בו יהיה חינוך הבית לעתיד, ואז יבוא כל בשר להשתחוות לפני הוי"ה בהר הקדש [ישעיה טו כג], ויבואו גם כן יעקב ורחל ושבטי ישורון להשתחוות":
[בני יששכר חדש מרחשון מאמר א אות ז-ח]

 

 
 

מעגל השנה

  • 1
  • 2
Prev Next

הרשמת חברים

עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת